פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ק"פ
הלמן הייתה נשואה ל[[ארתור קובר]], [[הומוריסטן]], תסריטאי ו[[יחצ"ן]], בין השנים 1925 ל-1932. הלמן קיימה מערכת יחסים זוגית עם הסופר [[דשייל האמט]] משנת 1931 עד מותו בשנת 1961. הם לא נישאו מעולם, משום שהאמט היה נשוי.
 
המוניטין של הלמן ספג מכה קשה לאחר ש[[מרי מקארתי]] תקפה את אמינותה, בתוכנית הטלוויזיה [[המופע של דיק קאווט]] בשנת 1980. הלמן תבעה את מקארתי בגין הוצאת [[דיבה]]. במהלך המשפט (שלא הסתיים בימי חייה של הלמן) עלה כי זכרונותיה של הלמן, שזכו להצלחה מסחרית, בספרים כגון ''Pentimento'', אכן זרועים בטעויות, וכן שהחלק בספר ''Pentimento'' שנקרא ''Julia'', אשר שימש בסיס לסרטל[[ג'וליה (סרט)|סרט באותו שם]] משנת 1977, הוא ככל הנראה המצאה על בסיס חייה של [[מיוריאל גארדינר]], פסיכיאטרית אשר סייעה למאות לברוח מהנאצים ב[[אוסטריה]], ולא אוטוביוגרפיה.{{הערה|שם=לייף|קארל רוליסון, ''Lillian Hellman: Her Life and Legend'', הוצאת iUniverse,{{כ}} 2008, עמ' 348 - 353}} גם [[מרתה גלהורן]] הצטרפה להתקפה על הלמן, והוכיחה שזכרונותיה של הלמן על אודות בעלה לשעבר של גלהורן, [[ארנסט המינגוויי]] ו[[מלחמת האזרחים בספרד]] היו שגויים. אות הקין של תומכת-[[סטאליניזם]] שהותירה בה מקארתי נותר מוטבע על מורשתה של הלמן, שעדיין נתפסת כדמות שנויה במחלוקת בציבור בארצות הברית.{{הערה|[http://www.economist.com/node/21552535 "Profile in courage"] באתר כתב העת [[האקונומיסט]]}}