טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן – הבדלי גרסאות

[[הוועד האולימפי בישראל]] החליט לשלוח לאולימפיאדת מינכן משלחת בינונית בגודלה יחסית לאותה תקופה, שכללה 15 ספורטאים, מהם שתי נשים, שהתחרו בשבעה ענפי ספורט. בנוסף לספורטאים כללה המשלחת חמישה מאמנים, שני שופטים בינלאומיים שמונו לשפוט בתחרויות, ושמונה בעלי תפקידים נוספים, בסך הכול 30 אנשים. מנהל המשלחת היה שמואל ללקין. מבחינה כמותית בלטו במשלחת הענפים ה"כבדים", [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]] ו[[הרמת משקולות]], שבכל אחד מהם היו שלושה ספורטאים, מאמן ושופט. שמונה מבין 11 הנרצחים בטבח השתייכו לשני ענפים אלה. בשני ענפים, היאבקות ו[[שיט תחרותי|שיט]], השתתפו באולימפיאדה זו ספורטאים מישראל בפעם הראשונה. בהרמת משקולות וב[[סיוף]] השתתפה ישראל בפעם השנייה (הראשונה ב[[אולימפיאדת רומא (1960)]]). בשלושת הענפים הנוספים, [[אתלטיקה]], [[שחייה תחרותית|שחייה]] ו[[קליעה]], נהגה ישראל להשתתף בכל האולימפיאדות, או כמעט בכולן.

 

 

מרבית חברי המשלחת הישראלית התגוררו בכפר האולימפי ברחוב קונולי 31. בבניין גרו גם משלחות אורוגוואי והונג קונג. בדירה מס' 1, הסמוכה לכניסה לבניין, התגוררו חמישה מאמנים ושני שופטים. בדירה מס' 2 התגוררו חמישה ספורטאים: שני קלעים, שני סייפים ואתלט אחד (ההלך [[שאול לדני]]). בדירה מס' 3 התגוררו שישה ספורטאים: שלושה מתאבקים ושלושה מרימי-משקולות. בדירה נוספת שהו בעת כניסת המחבלים מנהל המשלחת שמואל ללקין ושני אנשי הצוות הרפואי. <!-- שמות לא ידועים, ראו בהמשך--> בסך הכול שכנו בבניין בבוקר 5 בספטמבר 21 ישראלים. שתי הנשים במשלחת, שחמורוב והשחיינית [[שלומית ניר]], התגוררו בבניין נפרד בכפר האולימפי. שני השייטים, [[יצחק ניר]] ו[[יאיר מיכאלי]], ומנהל קבוצת השיט אלי פרידלנדר שהו ב[[קיל]] שבה התקיימו תחרויות השיט.