מודסט מוסורגסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 39:
חודשים אחדים אחרי שהפסיק לעבוד על "נישואים", השתכנע מוסורגסקי בן ה-29 לכתוב אופרה על סיפורו של [[בוריס גודונוב]]. לשם כך צירף ועיצב טקסט מתוך המחזה של פושקין וההיסטוריה של [[ניקולאי קאראמזין|קאראמזין]] והשלים את ה[[פרטיטורה]] רחבת הממדים בשנה שלאחריה, שבמהלכה התגורר אצל חברים ועבד במחלקת הייעור של המדינה. אבל בשנת [[1871]] לא התקבלה האופרה להפקה בימתית, כנראה משום שלא היה בה תפקיד מתאים ל"פרימדונה"; מוסורגסקי ניגש לעבודה והוציא גרסה שנייה, מעובדת ומורחבת. במשך אותה שנה שבה חלק מגורים עם [[רימסקי-קורסקוב]] הכניס ביצירה שינויים הרבה מעבר למה שדרש ה[[תיאטרון]]. בגרסתה זו התקבלה האופרה, כנראה במאי [[1872]], ושלושה קטעים מתוכה הוצגו ב[[תיאטרון מרינסקי]] בשנת [[1873]]. (יש אומרים, שהאופרה נדחתה שנית בשנת 1872, אך אין ראיות לדבר.)
 
עד להפקה הראשונה של "בוריס גודונוב" בפברואר [[1874]], הספיק מוסורגסקי לקחת חלק בפרויקט ביש המזל של מלאדה (שבמהלכו עיבד את "לילה על הר קירח" ל[[מקהלה]]) והחל לכתוב את "חובאנשצ[[חובנשצ'ינה|חוֹבַנשצ'ינה]]" {{אנ|Khovanshchina}}. "בוריס גודונוב" לא זכתה להצלחה בקרב המבקרים והוצגה לא יותר מתריסר פעמים, אך התגובה האוהדת מצד הקהל עשתה אופרה זו לפסגת הקריירה של מוסורגסקי.
 
=== מוסורגסקי בשקיעתו ===
[[קובץ:RepinMussorgsky.jpg|200px|ממוזער|שמאל|דיוקן של מוסורגסקי מאת [[איליה רפין|רפין]], צוירה מספר ימים לפני מותו של המלחין]]
מפסגה זו מתחילה ירידה, הגוברת והולכת באורח נראה לעין. החוג של באלאקירב החל כבר להתפורר. מוסורגסקי, שהתרחק בהדרגה מחבריו הקודמים, נפל קורבן ל"התקפי טירוף" שהיו קשורים, יש להניח, לאלכוהוליזם. חברו, הצייר [[ויקטור הרטמן]], מת וקרובו, הרוזן גולנישב-קוטוזוב, שהיה שותפו לחדר וחיבר את השירים שמוסורגסקי הלחין, פרש מן השותפות ונשא אישה. במשך זמן מה, הצליח מוסורגסקי להתמיד בתפוקה היצירתית שלו, שכללה בשנת 1874 שירים, את פרלוד חובאנשצ"חובנשצ'ינה" ובעיקר את "[[תמונות בתערוכה]]" שנכתבה לזכרו של הרטמן. הוא החל גם לעבוד על אופרה נוספת המבוססת על גוגול, "יריד סורוצ'ינצי" (שבשבילה ערך עוד עיבוד כוראלי של "לילה על הר קירח").
 
בשנים הבאות גברה התדרדרותו של מוסורגסקי יותר ויותר. עם היותו עכשיו חלק מחוג חדש של אנשי שם, בהם [[זמר]]ים, [[רופא]]ים ו[[שחקן|שחקנים]], יכולתו לעמוד בפני המשקה פחתה והלכה והוא דאב שורה של מיתות בין ידידים קרובים. מדי פעם, בכל זאת, נראה שהוא מצליח לבלום את האלכוהוליזם ובתקופות אלה עבד והלחין. החיבורים המרשימים ביותר שלו במהלך שש שנות חייו האחרונות היו ארבעה "שירים ומחולות של מוות". עבודתו בשירות המדינה התערערה עוד יותר עקב "מחלותיו" והיעדרויותיו התכופות. למזלו הצליח להשיג העברה לתפקיד אצל מנהל חובב [[מוזיקה]], שהתייחס אליו בסלחנות ובאורך רוח - בשנת [[1879]] קיבל אפילו היתר לצאת למסע בן 3 חודשים ב-12 ערים, כמלווה לזמר.
 
[[קובץ:Musorgsky Grave.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קברו של מוסורגסקי בסנקט פטרבורג]]
כך או אחרת, הנפילה הייתה בלתי נמנעת. בשנת [[1880]] פוטר לבסוף משירות המדינה. קבוצת ידידים, ערה למצבו הנואש, הסדירה לו [[מלגת קיום]], לאפשר לו להשלים את "חובאנשצחובנשצ'ינה"; קבוצה אחרת ארגנה קרן דומה לתמוך בו עד סיום "יריד סורוצ'ינצי". אך שום יצירה משתי אלה לא הושלמה לגמרי. בראשית [[1881]] הצהיר מוסורגסקי הנואש לידיד, ש"לא נותר לו אלא לקבץ נדבות". ארבעה התקפים עברו עליו בזה אחר זה. הוא אושפז בתנאים נוחים ונדמה היה שהוא מתאושש, אך המצב היה חסר תקווה. [[איליה רפין|רפין]] צייר את תמונת דיוקנו המפורסמת במה שהתברר כימים האחרונים לחיי המלחין: הוא מת שבוע לאחר יום הולדתו ה-42.
 
מוסורגסקי נקבר בבית הקברות של [[מנזר אלכסנדר נייבסקי]] ב[[סנקט פטרבורג]].
שורה 56:
יצירותיו של מוסורגסקי, בעודן חדשניות בצורה בולטת, שייכות לז'אנר [[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]] ונשענות על המסורת המוזיקלית ה[[רוסיה|רוסית]]. הוא השפיע על [[מלחין|מלחינים]] רוסים רבים אחריו, בהם [[דמיטרי שוסטקוביץ']] (השפעתו של מוסורגסקי ניכרת בעיקר ב[[סימפוניה|סימפוניות]] האחרונות שלו) ו[[סרגיי פרוקופייב]] (ב[[אופרה|אופרות]]). בשנת [[1868]]/[[1869|9]] הוא הלחין את האופרה "[[בוריס גודונוב (אופרה)|בוריס גודונוב]]", על חייו של ה[[צאר]] הרוסי [[בוריס גודונוב]], אך האופרה נדחתה על ידי תיאטרון מריינסקי. מאוחר יותר, מוסורגסקי שיפץ את יצירתו עד הגרסה האחרונה בשנת [[1874]]. הגרסה המוקדמת נחשבת לאפלה ותמציתית יותר מאשר הגרסה המאוחרת, אם כי גולמית וגסה יותר. [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב]] תזמר מחדש את האופרה בשנת [[1896]] ושנית בשנת [[1908]]. האופרה שופצה ועובדה על ידי מלחינים אחרים, בהם שוסטקוביץ', אשר יצר שתי גרסאות, אחת ל[[סרט קולנוע]] ואחת ל[[תיאטרון]].
 
"[[חובאנשצחובנשצ'ינה|חוֹבַנשצ'ינה]]" {{אנ|Khovanshchina}}, אופרה מעורפלת יותר, מעולם לא הושלמה על ידי מוסורגסקי ולא הוצגה בימי חייו, אך רימסקי-קורסקוב סיים אותה והופעת הבכורה שלה הייתה בשנת [[1886]] ב[[סנקט פטרבורג]]. גם האופרה הזו שופצה על ידי שוסטוקוביץ'. אופרה נוספת שנשארה לא גמורה לאחר מות המלחין היא האופרה "[[היריד בסורוצ'ינסקיה]]". למרות זאת, קטע הריקוד, "הגופאק" (ריקוד עם אוקראיני) המפורסם, נלקח משם.
 
אחת מהיצירות הפראיות והסוערות של מוסורגסקי היא ה[[פואמה סימפונית|פואמה הסימפונית]] "[[לילה על הר קירח]]", אשר הפכה למפורסמת במיוחד לאחר הופעתה בסרט של [[חברת וולט דיסני|אולפני וולט דיסני]] "[[פנטסיה (סרט)|פנטסיה]]".