סשה ארגוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB
שורה 9:
 
== קורות חיים ==
ארגוב נולד בשנת [[1914]] ב[[מוסקבה]] בשם '''אלכסנדר אברמוביץ''''. בהיותו בןבגיל ארבע החל לנגן ב[[פסנתר]] ולהלחין, ובגיל שש החל ללמוד [[מוזיקה]] בצורה מסודרת. בשנת [[1934]], כשהיה בן עשרים, [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]], עזב את תחום הנגינה ועבר ל[[הלחנה]]. שנה אחרי עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות להצגות. כתב יחד עם המחזאי [[גרשון פלוטקין]] הצגות מוזיקליות ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ול[[מושב]]ים שהזמינו אצלו לאירועים שונים. בתקופה זו הלחין ארגוב כמאתיים שירים, שמרובם לא נותר תיעוד. ארגוב הקפיד, עם זאת, למצוא את פרנסתו לא על המוזיקה, באומרו כי "המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף". הוא התגורר ברחוב סירקין ב[[תל אביב]] ועבד ([[1935]]–[[1957]]) כקופאי בבנק לתעשייה ומאוחר יותר ([[1959]]–[[1980]]) עבד בחנות הספרים הרוסיים "בולסלבסקי", ובשעות הערב הלחין את שיריו.
בתקופה בה התגורר עם שותפים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב הכיר את רעייתו, נוסיה (אסתר), כשבאה אליו לשיעורי פסנתר. נוסיה נולדה בקרקוב שבפולין, שרדה את השואה ועלתה ארצה עם אמה בראשית 1945.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] הלחין שירים ל[[להקה צבאית|להקת]] ה[[פלמ"ח]] [[הצ'יזבטרון]], בהם "[[הרעות]]" (שיר שהפך לסמל המלחמה), "השחרור" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים "[[המטאטא]]", "[[לי לה לו]]" ו[[תיאטרון הקאמרי|הקאמרי]], בהצגות כמו "מלכת שבא", "אסתר המלכה", "דוקטור דוליטל", "הנסיכה טורנדוט", "כתר בראש", "[[יתוש בראש]]" ו"הרפתקה בקרקס", לתסכיתי רדיו ולאחר מכן גם ל[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], בהם "חבורה שכזאת" ו"[[הוא הלך בשדות (סרט)|הוא הלך בשדות]]".
 
בשנות החמישים והשישים עבד עם מספר להקות והרכבים: [[להקת הנח"ל]], [[בצל ירוק]], [[התרנגולים]] ([[פנס בודד]]) ו[[החמציצים]]. הוא הלחין ללהקות הללו את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: [[חיים חפר]] ("[[שיר השכונה]]", "[[השמלה הסגולה]]", "אדוני השופט", "האם אמרו לך פעם", "[[דינה ברזילי]]", "[[הוא לא ידע את שמה]]", "שיר אהבה חיילי"), [[נתן אלתרמן]] ("[[אליפלט (שיר)|אליפלט]]", "שיר ערש", "הבלדה על חמוריקו"), [[ע. הלל]] ("[[יוסי ילד שלי מוצלח]]", "[[ככה סתם]]"), [[עמוס אטינגר]] ("כשאור דולק בחלונך", "חופשה באדום") [[יורם טהרלב]] ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי") ועוד. ב-[[1961]] הלחין את שירי המופע "יוסי-חזקי-יונה" וב-[[1964]] הלחין את שירי ה[[מחזמר]] "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]" של נתן אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו "[[שיר הסנדלר]]", "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס". לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי "שלמה המלך", [[אילי גורליצקי]] ו[[יונה עטרי]], במופע "[[שוק המציאות]]" עם שירים כמו "[[קונצרטינה וגיטרה]]".
שורה 67:
* [[נפתלי וגנר]], '''את המלל את הלחן ואת מה שביניהם : משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה ארגוב''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 2003.
*אילנה איבצן, '''רֹב נגינות יש וצלילים: סשה ארגוב - חייו ויצירתו''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תשע"ד.
 
* [[חנוך רון]], "סאשה ארגוב: איש אחד שהוא סגנון", '''מוסיקה''' 5 (1987), 28–33.
* [[נפתלי וגנר]], ככה סתם אך לא סתם ככה: עימות בין משקל פואטי למשקל מוזיקלי בשירי ארגוב", '''[[מחקרי ירושלים בספרות עברית]]''' כ (תשס"ו), 39–51.
שורה 83 ⟵ 82:
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{ללא בוט|122}}
 
{{מיון רגיל:ארגוב, סשה}}
שורה 96 ⟵ 97:
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:יקירי תל אביב-יפו לשנת 1987]]
{{ללא בוט|122}}