פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ראה דיון בדף השיחה
{{מפנה|קק"ל}}
{{חברה מסחרית
| שם = קרן קימתקיימת לישראל
| סמל = [[קובץ:KakalLogo.svg|180px]]
| תמונה = [[קובץ:Kupsa kchula.JPG|160px]]
| כיתוב = [[הקופסה הכחולה]], מסמליה המובהקים של קק"ל
| סוג = [[חברה לתועלת הציבור]]
| סיסמה =
| שנת הקמה = 1901
| פירוק החברה =
| חברת אם =
| חברות בנות = [[הימנותא]]
| משרד ראשי = [[ירושלים]]
| מיקום המטה = [[בית המוסדות הלאומיים]]
| מייסדים = [[צבי הרמן שפירא]]
| שליטה בחברה = [[ההסתדרות הציונית]]
| בעלות =
| אנשי מפתח = [[דני עטר]] יושב ראש
| ענפי תעשייה = [[נדל"ן]]
| מוצרים עיקריים =
| שווי =
| הכנסה = 2.583 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015|[http://www.kkl.org.il/about-us/organizational-transparency/organization-budget-balance/financial-report-2015/ קק"ל - דו"ח כספי לשנת 2015]}}
| רווח תפעולי = 511 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}}
| רווח = 395 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}}
| הון עצמי =
| סך המאזן = 12.720 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}}
| יחס הון =
| עובדים = 950 (2015)
| דף הבית =
}}
[[קובץ:Kupsa kchula 2006.jpg|שמאל|ממוזער|230px|"הקופסה הכחולה", 2006]]
[[קובץ:Hoqara.jpg|שמאל|ממוזער|230px|תעודת הוקרה שניתנה ליחיאל אוני מהעיירה [[ורבה (מחוז רובנו)|ורבה]] בפולין, בשנת [[1937]] לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל.]]
'''קרן קימתקיימת לישראל''' ('''קק"ל''') היא [[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|מספר תאגיד 520020314}}. נוסדה כארגון [[ציונות|ציוני]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית]] ב־[[1901]] כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית [[קרקע]]ות ב[[ארץ ישראל]] והכשרתן להתיישבות [[יהודים|יהודית]]. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
 
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
 
==שם==
מקור השם "קרןהקרן קימתהקיימת" הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא"{{הערה|{{משנה|פאה|א|א}}}} בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}} או בלועזית: ה"נאציונאל פונד".
 
==היסטוריה==
=== מבנה והנהלה ===
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קימתקיימת לישראל"{{הערה|שם=קליינמאן|{{המליץ|משה קליינמאן|מאספת ציונים|1901/05/14|00101}}}} - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. קרןהקרן קימת לישראלהקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]].
 
התורם הראשון לקרן קימתהקיימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני. בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].
[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]]
 
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד.
 
בשנת 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין קרןהקרן קימתהקיימת ב[[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דואר היום||טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל|1929/04/28|00114}}}}.
 
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל לקק"ללקרן הקיימת]]
 
בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו [[מינהל מקרקעי ישראל]] מנהל גם הקרקעות של קק"ל{{הערה|שם=אמנה|[http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}} ונקבע כי לקרן קימתהקיימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. [[זרח ורהפטיג]] הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד {{ציטוטון|אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי ... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל}}{{הערה|דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920}}. כן ייעדה האמנה לקק"ל תפקיד של פיתוח אדמות ארץ ישראל וייעורן והסברה חינוכית-ציונית.
 
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה.
===גיוס כספים===
{{להשלים}}
בעת הקמת הקרן, הוצע שבעת איסוף השקלים, שהיו דמי החבר בהסתדרות הציונית, יוצע לכל נרשם לתרום כסף לקק"ללקרן הקיימת{{הערה|שם=קליינמאן}}. בכנסים ציוניים אספו כספים לקק"ללקרן הקיימת{{הערה|{{המליץ||בארצנו|1902/10/07|00205}}}}.
 
פעילות גיוס תרומות לקק"ללקרן הקיימת התפרסה על פני כל העולם. בפברואר 1916 גויסו 34,378 מרק, מהם מעל 40% היו מ[[צפון אמריקה]], 20.5% מהאימפריה האוסטרית, 15.5% מהאימפריה הרוסית, 8.3% מגרמניה, 6.7% מדרום אפריקה, 5.6% מ[[הולנד]] וסכומים קטנים מ[[אנגליה]], [[דנמרק]], סלוניקי, שוויץ ו[[בלגיה]]{{הערה|{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/03/14|00202}}}}{{הערה|ראו חודש נוסף: {{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי לירח יוני|1916/07/13|00201}}}}. כספים נאספו גם ב[[רומניה]]{{הערה|{{הצפירה||הציונות ברומניה|1916/05/29|00206}}}}.
 
במקומות שונים התקיימו יוזמות שונות לגיוס כספים. יוזמה אחת היתה קיום "יום פרחים" שהיתה שיטה ידועה לגיוס כספים באותה תקופה, שבו הפעילים מכרו פרחים והרווחים הועברו למטרת צדקה{{הערה|{{הצפירה||בציונות (יום הפרחים לטובת הקה"ק בבלגיה)|1914/06/08|00307}}}}{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מחוץ לארץ|1914/06/22|00205}}{{ש}}{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/08/15|00203}}}}. יוזמה נוספת היתה קיום "שבוע ארץ ישראל" לתעמולה אינטנסיבית וגיוס כספים{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל|1919/10/06|00202}}}}.
 
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח [[פניקס, וינה]], על פיה נציגויות קק"להקרן הקיימת באירופה פעלו גם כסוכנויותכוסנויות ביטוח עבור החברה, תמורת עמלה{{הערה|{{דואר היום||לבנין הארץ|1924/08/08|00201}}}}{{הערה|שם=אונגרפלד26|{{הצפירה|מ. אונגרפלד|מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת|1926/12/31|00501}}}}. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקק"לובקרן הקיימת פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים{{הערה|{{דואר היום||ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות|1929/07/22|00301}}}}. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך קק"להקרן הקיימת למעל 12% מפוליסות החברה{{הערה|שם=מאזן32}}. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%{{הערה|{{דבר||מעולם האחריות|1934/11/20|00600}}}}. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים{{הערה|{{דואר היום||חוזה הקהק"ל וחברת פניקס|1928/03/05|00201}}}} ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות{{הערה|שם=מאזן32|{{דואר היום||מעולם האחריות|1933/09/12|00300}}}}. קריסת חברת פניקס בשנת 1936 הביאה את מנהלי קק"להקרן הקיימת במבוכה והועלו נגדה האשמות על קבלת כספים באופן בלתי ראוי מהחברה{{הערה|{{דואר היום||במי תמכה "פניקס"|1936/04/30|00506}}}}. קק"להקרן הקיימת הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס"|1936/05/01|00108}}}}.
 
יוזמה נוספת לגיוס כספים לקק"ללקרן הקיימת בשנות ה-20 היתה מועדון לקוחות בשם "המחלקה לראבאט" אשר גייסה חברות שהבטיחו להעניק לרוכשים דרך קק"להקרן הקיימת הנחה שחלקה יועבר כתרומה לקרן הקיימת{{הערה|שם=אונגרפלד26}}.
 
===רכישת קרקעות===
הרכישות הראשונות שללקרן קק"להקיימת נערכונעשו בשנים [[1904]]–[[1905]]. לרכישה הראשונה נחשבת קנייתם של כ-4,000 [[דונם]] ב[[חיטין]] מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 [[פרנק צרפתי|פרנק]] לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד [[לוד]] ([[חדיד (בית חרושת)|בית החרושת חדיד]], חוות [[בן שמן]] ולימים "[[כפר הנוער בן שמן]]") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר [[ח'ולדה]], לימים, חוות [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בהם גודלו השתילים ל[[יער חולדה|יער הרצל]], שהוא ה[[יער]] הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת{{הערה|[[בן ציון מיכאלי]], החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19}}.
 
בשנת [[1905]], רכשה קק"להקרן הקיימת מ[[יק"א]] את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה [[חוות כנרת]], ואת אדמות [[אום ג'וני]], בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של [[דגניה א']].
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] השתמשה קק"להקרן הקיימת בכספיה לעבודות פיתוח שונות, בהם בניית בתים לפועלים על אדמותיה ולייבוש ביצות{{הערה|{{הצפירה||עבודת הפונד הלאומי|1916/03/21|00200}}}}. לאחר הקמת [[קרן היסוד]] בשנת 1920 רוכזו מאמצי קק"להקרן הקיימת ברכישת קרקעות.
 
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]
עיקר פעילותה של קק"להקרן הקיימת בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה קק"להקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
 
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש קק"להקרן. בתקופה זו הייתה חברת "[[הכשרת היישוב]]" בראשות [[יהושע חנקין]] הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של [[יוסף ויץ]] כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע ה[[ערבי]]ם. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו [[הרי יהודה]], [[הגליל]] המערבי, [[עמק החולה]] ובדרום [[הנגב]]. בשנים 1921-1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל{{הערה|שם=גרנובסקי|ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה}}. לפי מנכ"ל קק"להקרן הקיימת [[אברהם גרנות]] מעל למחצית השטח שרכשה קק"להקרן הקיימת עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מ[[פלאח]]ים שעיבדו אותה בעצמם{{הערה| Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952}}.
 
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-1936]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ.
 
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שקק"לשהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקק"ללקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|{{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}.
 
לאחר הקמת המדינה רכשה קק"להקרן הקיימת מידי ממשלת ישראל בשתי עסקאות ענק קרקעות [[נכסי נפקדים]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרור]], כך שרוב הקרקעות שבידי קק"להקרן הקיימת היום נרכשו בשתי עסקאות אלו. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת קק"להקרן הקיימת. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של קק"להקרן הקיימת לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי קק"להקרן הקיימת מידי הממשלה היו מחויבותה של קק"להקרן הקיימת (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן­ נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}.
 
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; "
==מטרות קק"ל ופעילותה==
{{עדכון|נושא=ישראל}}
[[קובץ:Almog IL6 Kakal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל, בעיצובו של [[אליעזר ויסהוף]], המוצב על ידי קק"להקרן הקיימת ביערותיה, לציון כי המקום יוער על ידי הקרן. צולם ביער הסמוך ל[[מחלף המוביל]].]]
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. לאחר קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי [[מינהל מקרקעי ישראל]] ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.
 
מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד [[הסוכנות היהודית]] וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת [[1953]] נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. במשך רוב שנות המדינה נמצאו פתרונות פרקטיים למקרים שבהם לא-יהודים בקשו לרכוש קרקעות שבבעלות קק"ל (באמצעות חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל), אך בשנת [[2004]], בעקבות התנגדות תושבים מ[[כרמיאל]] לרכישת דירות בעיר על ידי ערבים, הודיעה קק"ל שהיא תקפיד מכאן ואילך על שיווק קרקעותיה ליהודים בלבד. ל[[בג"ץ]] הוגשו שורה של עתירות בנושא, על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]], [[עדאלה]] וארגונים נוספים, ובעקבותיהן בשנת [[2005]] פסל [[היועץ המשפטי לממשלה]] מזוז את עמדת קק"ל וקבע כי קרקעותיה יוכלו להימכר גם לערבים על בסיס עקרון השוויון. קק"ל מתנגדת להחלטה זו, ובהיעדר הסדר בעניין היא איימה לבטל את האמנה עם מדינת ישראל ולהחזיר לידיה את ניהול ושיווק קרקעותיה. העניין תלוי ועומד ([[2008]]) בפני בג"ץ.
 
פקידי היערות של קק"להקרן הקיימת לישראל אחראים על ייעור ועל שימור ושיקום [[עצים עתיקים בארץ ישראל|עצים בוגרים בישראל]] בשותפות עם [[משרד החקלאות]].
 
=== ייעור ותשתיות ===
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה קק"להקרן הקיימת לישראל על פרויקט [[ייבוש החולה]]. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים עם מוגבלות.
 
ראשוני היערנים היו "החבורה", כפי שכינה אותם יוסף ויץ, והם כללו את שרון ויץ (מנהל אגף הייעור הראשון לאחר קום המדינה) וכן את משה קולר, [[טוביה אשבל]], עמרם מקובר, נוח פלד, נפתלי יופה ושמחה סולובייצ'יק. על שמם ניטע יער בכרמל ושמו "יער היערנים".
 
===שמירת שבת===
במשך השנים דרשה קק"להקרן הקיימת שלא ייעשה בנכסיה מלאכה ב[[שבת]]. כל חוכר מידי קק"להקרן הקיימת נדרש לחתום על סעיף 8 שקבע:
:"על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בניין ומלאכה בנכסיה בימי שבת וחגי ישראל".
בשנות ה-60 דרש [[עוזי ארנן]] לבטל את הסעיף והשופטת [[מרים בן פורת]] קבעה שהסעיף בטל. בערעור לבית המשפט העליון נתקבלה פשרה שקבעה שפירוש המילה "מלאכה" הוא: "ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ופרהסיה"{{הערה|{{דבר||יתוקן "סעיף השבת" בחוזי השכירות של הקהק"ל|1968/12/01|00404}}}}.
 
==סמל קק"ל==
סמל קק"להקרן הקיימת לישראל עבר מספר שינויים לאורך השנים. בתחילה עוצב בשחור לבן עם פסים היורדים מטה באלכסון ומזכירים תלמים בשדה ומסמלים את הקשר בין הקק"ל לקרקע, ולאחר מכן עוצב עם שלושה פסים בלבד שמסמלים גם את האדמה עם הקשר לצורת מפת ארץ ישראל.
 
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות.
 
==פיקוח==
כ[[חברה פרטית]] קק"להקרן הקיימת אינה כפופה ל[[ביקורת (חשבונאות)|ביקורת]] חיצונית ואינה מחויבת ל[[שקיפות (מנהל)|שקיפות]]. בשנת 2014 פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט חוות דעת לפיה "למרות ההיבט הציבורי המהותי של פעולתה, כמעט ואין פיקוח חיצוני על התנהלותה של קק״ל ואין גוף מדינתי המפקח על התנהלותה. הציבור אינו חשוף לדוחות הכספיים ואין כל ערובה חיצונית לכך שפעילותה משרתת בצורה מיטבית את האינטרס הציבורי. לכך יש להוסיף את הקשר ההדוק בין קק״ל למערכת הפוליטית כולל בנושא מינויים בקק״ל". לעמדה המצדדת בפיקוח מבקר המדינה על הקרן הקיימת הצטרף גם [[מבקר המדינה]], [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]], שנימק את עמדתו ב"טענות חוזרות ונשנות על אי סדרים" ומניעת פגיעה בטוהר המידות{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לנתניהו: "תמוך בהחלת ביקורת על קק"ל"|3630244|4 במאי 2014}}}}. בניגוד לעמדה זו נדחתה במאי 2014 ב[[ועדת השרים לענייני חקיקה|וועדת השרים לענייני חקיקה]] הצעתה של שרת המשפטים, [[ציפי ליבני]]{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|חסרות קרקעות במרכז הארץ? לקק"ל יש 2.4 מיליון דונם|1000925264|18 במרץ 2014}},}} להחיל ביקורת של מבקר המדינה על הקרן הקיימת{{הערה|{{ynet|רוני זינגר, כלכליסט|השרים נגד הצעת החוק לשקיפות בקק"ל|4516440|4 במאי 2014}}}}. באוקטובר 2013 הסביר [[חבר הכנסת]] [[דוד רותם]] בישיבת [[ועדת חוקה חוק ומשפט]] את מניעי ההתנגדות להחלת שקיפות על הקרן הקיימת: "אני לא רוצה שקיפות. כשיבואו מחר לשאול את הקרן הקיימת: איפה המכרז שעשית כשהשקעת פה והשקעת שם? או שקנית קרקעות – אני לא רוצה לתת לך על זה שקיפות, אני לא רוצה שזה ייוודע לאף אחד"{{הערה|הכנסת התשע עשרה, [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2013-10-29-01.rtf פרוטוקול מס' 67 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט] 29 באוקטובר 2013}}
 
== מצבה הכספי ==
{{עדכון|נושא=ישראל}}
החל בשנת 2014 קק"להקרן מגישה [[דוחות כספיים]] ל[[רשם ההקדשות]], מאחר שמעמדה שונה ל[[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = נמרוד בוסו|כתובת = http://www.themarker.com/realestate/1.2678467|כותרת = היסטוריה בקק"ל: חושפת לראשונה דו"חות כספיים - ההון, שווי הקרקעות והשכר|תאריך = 7 ביולי 2015|מידע נוסף = אתר דה מרקר}}}}}}.
 
=== הכנסות ונכסים ===
 
=== הוצאות ===
ההוצאה המרכזית של קק"להקרן הקיימת היא תשלומים לרשות מקרקעי ישראל שהסתכמו ב 1.26 מיליארד שקל:
{| class="wikitable"
!סעיף הוצאה
|111
|}
הוצאות קק"להקרן הקיימת על ייעור היו כ-230 מיליון שקל, ו37.5 מיליון שקל הוצאו לפיתוח פרויקטים סביבתים{{הערה|בין הפרויקטים: [[גן בוטני]] ים תיכוני בעכו, פארק אקליפטוס בבית שאן, פארק רבין במגדל העמק, פארק מטרופוליני עמק רפאים בירושלים, האגם בפארק בן-גוריון בדימונה, פארק חורש בקריית עקרון, גן הבנים בצפת, פארק האלון בנצרת עילית.}}
 
==== כוח אדם ====
בשנת 2014 העסיקההעסיק קק"להקרן הקיימת 950 עובדים קבועים בעלות שכר ממוצעת של 300,000 שקלים. שכר יושבי הראש [[אפרים שטנצלר]] ו[[אלי אפללו]] היה כמשכורת שר, סגני יושבי הראש משתכרים משכורת ח"כ, ומשכורתו של מנכ"ל קק"להקרן הקיימת מאיר שפיגלר כשל מנכ"ל משרד ממשלתי. עלות הפנסיות ב-2014 הייתה 120 מיליון שקל.
 
==== חינוך וקהילה ====
 
===פרשת נכסי נספי השואה===
בראשית המאה ה-21 התברר שקק"לשהקרן הקיימת לישראל טיפלה ברשלנות בנכסים של פליטי שואה ויורשים לנספי שואה שהותירו אחריהם באירופה. נכסים שהייתה אמורה לאתר ולמכור עבורם. התברר כישהקרן קק"להקיימת מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. במקרה אחד זכה יורש בפיצוי משמעותי לאחר שתבע את הקרן{{הערה|1={{הארץ|אורי בלאו|קרן קיימת לעצמה - החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל|1.1580636|2 בדצמבר 2011}}{{ש}}[http://www.iba.org.il/ibadoc/ מבט שני - הקרן לא קיימת]}}.
 
===קרקעות קיבוץ גבעת ברנר===
בשנת 2011 תבע קיבוץ [[גבעת ברנר]] להשיב לו 1,200 דונם, שרשומים היום כרכוש קק"להקרן הקיימת לישראל. לטענת הקיבוץ, הקרקעות נרכשו מכספי מייסדיו, אשר מטעמים ציוניים אידאולוגיים מסרו אותה לידי הקק"ל בנאמנות{{הערה|1={{TheMarker|יורם גביזון|הקרב על הקרקעות: הגזבר בן ה-97 הפך לחלום הבלהות של קק"ל ולתקווה של הקיבוצים|1.630862|24 באפריל 2011}}{{ש}}[http://reshet.tv/News2/Shows/FridayNewscast_video/videomarklist,178244/ אולפן שישי - המלחמה על קרקעות גבעת ברנר], חדשות 2, 7 ינואר 2011}}.
 
===דוח מבקר המדינה 2017===