חוקתיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כל אחד יכול לקבוע מה שבא לו. אם לו סמכות לפסול גם אין משמעות לקביעה הזאת. |
סדר והסרת כפילויות, סקריפט החלפות (שווייץ, לעיתים, מכיוון, לחלופין) |
||
שורה 1:
'''חוקתיות''' היא התאימות של [[חוק]]ים ו[[חקיקת משנה]] ל[[חוקה]]. בחינת חוקתיות היא בדיקת המעמד המשפטי של חוקים ותקנות, על מנת לוודא שהם תואמים את החוקה, ואינם מפרים כללים ו[[זכויות יסוד]] הקבועים בה. חוק המפר את החוקה נקרא "לא חוקתי" או "בלתי חוקתי".
ברוב המדינות מוגדרת [[חוקה]] המגדירה את עקרונות היסוד של המשטר ואת [[זכויות האזרח]] במדינה. זהו המסמך המשפטי הגבוה והמחייב ביותר במערכת החוקים.
במדינות הבאות לא מוגדרת חוקה: [[הממלכה המאוחדת]], [[ישראל]], [[ניו זילנד]], [[סן מרינו]], [[ערב הסעודית]] ו[[קנדה]].{{הערה|בקנדה קיים אוסף חוקים המכונה "[[חוקת קנדה]]" אולם בית המשפט קבע כי חסרים בו פרטים רבים והוא אינו מספק את הדרישות המשפטיות לחוקה.}} במדינות אלה הוגדר אוסף של חוקי יסוד המשמש את המערכת המשפטית במקום חוקה כבסיס לבדיקת חוקתיות.
בישראל, בית המשפט העליון ==ביקורת שיפוטית==
שורה 19 ⟵ 21:
ישנן מדינות ללא חוקה מוסדרת, בהן [[ישראל]] ו[[קנדה]], שהגדירו אוסף של [[חוקי יסוד]] ובית המשפט העליון משתמש בו כבסיס לדיונים בנושאי חוקתיות. גם [[מערכת המשפט הבריטית]] הגדירה אוסף של חוקי יסוד המשמש לבדיקת חוקתיות, אולם בבריטניה אין ל[[בית המשפט העליון של בריטניה|בית המשפט העליון]] סמכות לפסול חוקים, אלא רק לבחון את החוקים, להציע תיקונים ולהחזיר אותם לדיון בפרלמנט.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|החוק הקנדי, המודל הבריטי ו-20 שנה של ויכוחים בישראל: מדריך לחוק עוקף בג"ץ|1.6006900|16 באפריל 2018}}.}}
במספר מדינות, בהן [[הולנד]] ו[[
==בישראל==
===היסטוריה===
עד ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]] לא נהגה בישראל ביקורת שיפוטית סדירה על חוקי הכנסת.
* ב[[בג"ץ ברגמן]] עלתה דרישה לבטל את הסעיף ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שקבע כי רק מפלגות המיוצגות כבר בכנסת תזכינה ל[[מימון מפלגות]], זאת בטענה כי הוראה זו מנוגדת לאמור בסעיף 4 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] "הכנסת תיבחר בבחירות... שוות". בית המשפט ציין כי הוא איננו מכריע בשאלה האם מסורה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית, וכן אינו מכריע בשאלה האם לחוק היסוד עליונות על חוק רגיל
▲* ב[[בג"ץ ברגמן]] עלתה דרישה לבטל את הסעיף ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שקבע כי רק מפלגות המיוצגות כבר בכנסת תזכינה ל[[מימון מפלגות]], זאת בטענה כי הוראה זו מנוגדת לאמור בסעיף 4 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] "הכנסת תיבחר בבחירות... שוות". בית המשפט ציין כי הוא איננו מכריע בשאלה האם מסורה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית, וכן אינו מכריע בשאלה האם לחוק היסוד עליונות על חוק רגיל, (יש לציין שחוק היסוד הנדון היה משוריין בסעיף 46) זאת מכיון שהיועץ המשפטי לממשלה הסכים להניח לצורך הדיון, ללא הכרעה, כי התשובה לשאלות אלה חיובית. משכך פסק בית המשפט כי הוראת החוק בדבר מימון המפלגות סותרת את הוראת השוויון שבחוק היסוד והורה לכנסת שלא לנהוג על פיו, ולחילופין, לחוקקו מחדש ברוב מוחלט.
* בפסק הדין '''נגב תחנת שירות לאוטומובילים נגד מדינת ישראל''' נטען על ידי המערער כי התקן שעליו עבר אינו תקף שכן הממונה על התקינה שקבע אותו לא הוסמך כנדרש ב[[חוק יסוד: הממשלה]]. עם זאת, סמכותו של השר להאציל את סמכות זו לממונה על התקינה נקבעה ב[[חוק התקנים]]. בית המשפט הכריע לטובת חוק התקנים, על פי הכלל לפיו חוק פרטני גובר על חוק כללי. בית המשפט לא העניק כל חשיבות לעובדה שכנגד החוק הפרטני עמדה הוראת חוק יסוד. (חוק יסוד: הממשלה איננו משוריין.)
* ב[[בג"ץ קניאל]] עלתה דרישה לפסול את [[חוק בדר-עופר]] בטענה כי הוא עומד בסתירה להוראת השוויון שבחוק יסוד: הכנסת (חוק יסוד משוריין). חוק בדר עופר חוקק ברוב מוחלט, אך נטען כי
▲* ב[[בג"ץ קניאל]] עלתה דרישה לפסול את [[חוק בדר-עופר]] בטענה כי הוא עומד בסתירה להוראת השוויון שבחוק יסוד: הכנסת (חוק יסוד משוריין). חוק בדר עופר חוקק ברוב מוחלט, אך נטען כי מכיון שלא נחקק כחוק יסוד, הרי שדינו להתבטל בפני חוק היסוד. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא מצא הוראה המחייבת כי השינוי ייעשה דווקא בהליך חקיקה של חוק יסוד.{{הערה|[[גדעון ספיר]], '''המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2010. עמ' 41-47}}
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד העוסקים ב[[זכויות האדם]]: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. חוקים אלו צורפו לחוקי היסוד הקיימים.
|