פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,026 בתים ,  לפני שנה
בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל{{הערה|{{הצופה||צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן|1947/08/07|00416}}{{ש}}{{דבר||בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן|1949/02/06|00114}}{{ש}}{{הד המזרח||חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ|1949/08/26|01100}}}}. כן הובאו ליישוב [[האחים פינאלי]] כאשר הובאו לישראל{{הערה|{{מעריב||האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן|1953/07/27|00200}}}}{{הערה|{{על המשמר||ילדי פינאלי לנווה-אילן|1953/07/28|00406}}}}.
 
בראשית שנות ה-50 היה הקיבוץ בתנופת פיתוח ואף היווה דוגמא להצלחה קיבוצית. באפריל 1954 נחנך במקום בית תרבות על שם נחום הרמן שהוקם במימון [[קרן היסוד]]{{הערה|{{דבר||בית תרבות ע"ש נ. הרמן בנוה אילן|1954/04/29|00426}}}}. בשנת 1955 נבנה במקום שלד של מלון גדול{{הערה|{{על המשמר||מלון גדול יוקם ע"י נוה אילן|1955/03/08|00440}}}}. אולם הפיתוח המואץ לא לווה במצטרפים חדשים וכך מראשית 1954 נפלה עבודה רבה מדי על מעט החברים בקיבוץ. חברי הקיבוץ דרשו מתנועת האם, [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]], לשלוח מתיישבים נוספים לתגבור המקום, אך אלו לא הגיעו, ועבודה שכירה נאסרה בתנועה הקיבוצית. בשנת 1955 עזבו כ-30 חברים את הקיבוץ והמשא על המעטים שנשארו נהיה כבד יותר והביא למתיחות חברתית. בסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום והוא ננטש{{הערה|שם=דולב|{{מעריב|אהרן דולב|העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש|1956/02/10|01001}}}}. עם הנטישה, עלתה הכוונה להקים במקום את [[בית ספר אזורי עין כרם|בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם]]{{הערה|{{למרחב||בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן|1955/12/20|00411}}}}. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את [[ירושלים]]{{הערה|שם=דולב}}, ובמקום זאת הוקם במקום סניף של [[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] [[הכפר הירוק]], שהתפרק גם הוא, בשנת [[1967]]. בשנת 1958 עלה רעיון להקים במקום תחנת נסיונות לחקלאות הררית{{הערה|{{מעריב||תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן|1958/11/12|00406}}}}.
 
===בחסות הכפר הירוק===
עם הנטישה, עלתה כוונה להקים במקום את [[בית ספר אזורי עין כרם|בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם]]{{הערה|{{למרחב||בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן|1955/12/20|00411}}}}. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את [[ירושלים]]{{הערה|שם=דולב}}, ובמקום זאת הוקם במקום סניף של [[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] [[הכפר הירוק]]. למקום הובאו שתי כיתות בוגרות של בית הספר{{הערה|{{דבר||הכפר הירוק אולפן ומשק|1957/04/26|00804}}}}, יחד עם קבוצת נוער בני 14-15 מעולי מרוקו. לאחר סיום לימודיהם, נשארו במקום כ-25 מחברי קבוצת הנוער עולי מרוקו ועוד 15 מבוגרי הכפר הירוק והמקום היה למשק עצמאי מודרך{{הערה|{{למרחב|אלי אברהמי|הלקח של נוה אילן|1960/02/03|00406}}}}. אולם בראשית 1961 עזבו הצעירים את המקום והקיבוץ פורק{{הערה|{{מעריב||מתחסל קיבוץ נווה אילן|1961/04/04|01311}}}}. למרות שהיישוב ננטש, היו רשומים ביישוב כ-20 תושבים ובבחירות לכנסת החמישית הוצב קלפי עבור נוה אילן ב[[קריית יערים]] הסמוכה{{הערה|{{מעריב|גבריאל שטרסמן|220 קלפיות תוצבגה ברחבי אזור ירושלים|1961/08/02|00705}}}}. מבני הקיבוץ ו-300 דונם של מטעים נמכרו לחברת [[רסקו]] לצורך הקמת מרכז אירוח לתיירים. שאר השטח והענפים המשקיים הוצעו למושב [[בית מאיר]]{{הערה|{{מעריב||מחאה על מסירת אדמות "נווה אילן" לחב' "רסקו"|1961/05/22|01305}}}}. לאחר מחאת אנשי בית מאיר הוחלט להעביר לידיהם גם את המטעים{{הערה|{{מעריב|מנחם סדינסקי|מטעי נוה אילן יימסרו לבית מאיר|1961/06/13|01504}}}}.
 
בשנת 1958 עלה רעיון להקים במקום תחנת נסיונות לחקלאות הררית{{הערה|{{מעריב||תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן|1958/11/12|00406}}}}.
 
===הקמה מחדש===