נווה אילן – הבדלי גרסאות

עם הנטישה, עלתה כוונה להקים במקום את [[בית ספר אזורי עין כרם|בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם]]{{הערה|{{למרחב||בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן|1955/12/20|00411}}}}. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את [[ירושלים]]{{הערה|שם=דולב}}, ובמקום זאת הוקם במקום סניף של [[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] [[הכפר הירוק]]. למקום הובאו שתי כיתות בוגרות של בית הספר{{הערה|{{דברלמרחב||הכפר הירוק אולפןיפתח סניף בנוה ומשקאילן|19571956/0406/2613|0080400429}}}}, יחד עם קבוצת נוער בני 14-15 מעולי מרוקו. לאחר סיום לימודיהם, נשארו במקום כ-25 מחברי קבוצת הנוער עולי מרוקו ועוד 15 מבוגרי הכפר הירוק והמקום היה למשק עצמאי מודרך{{הערה|{{דבר|ב"צ אופז|חניכי נווה אילן להתיישבות עצמאית|1959/06/16|00415}}}}{{הערה|{{למרחב|אלי אברהמי|הלקח של נוה אילן|1960/02/03|00406}}}}. אולם בראשית 1961 עזבו הצעירים את המקום והקיבוץ פורק{{הערה|{{מעריב||מתחסל קיבוץ נווה אילן|1961/04/04|01311}}}}. למרות שהיישוב ננטש, היו רשומים ביישוב כ-20 תושבים ובבחירות לכנסת החמישית הוצב קלפי עבור נוה אילן ב[[קריית יערים]] הסמוכה{{הערה|{{מעריב|גבריאל שטרסמן|220 קלפיות תוצבגה ברחבי אזור ירושלים|1961/08/02|00705}}}}. מבני הקיבוץ ו-300 דונם של מטעים נמכרו לחברת [[רסקו]] לצורך הקמת מרכז אירוח לתיירים. שאר השטח והענפים המשקיים הוצעו למושב [[בית מאיר]]{{הערה|{{מעריב||מחאה על מסירת אדמות "נווה אילן" לחב' "רסקו"|1961/05/22|01305}}}}. לאחר מחאת אנשי בית מאיר הוחלט להעביר לידיהם גם את המטעים{{הערה|{{מעריב|מנחם סדינסקי|מטעי נוה אילן יימסרו לבית מאיר|1961/06/13|01504}}}}. עוד בשנת 1956 הועברו חלק משטחי נווה אילן ל[[מעלה החמישה]]{{הערה|{{דבר||סיכסוך־קרקעות פרץ בין מעלה־החמישה לקיבוץ נחשון|1962/11/08|00405}}}}.