חיים משה שפירא – הבדלי גרסאות

כפי שהעיד [[יצחק רבין]], שפירא היה התקיף מבין המתנגדים לפתיחה ביוזמה התקפית ב[[מלחמת ששת הימים]]., כשאמר לו, "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו?", אמר לו. בעמדה זו הצטרפו לשפירא גם שריה האחרים של ה[[מפד"ל]]. אחר כך התנגד ליוזמה התקפית ב[[רמת הגולן]]. עם זאת, היה לו חלק חשוב בהכללת שרי [[גח"ל]] ו[[רפ"י]] בממשלת הליכוד הלאומי טרם המלחמה.

בנאומיו של שפירא אחרי מלחמת ששת הימים הביע תמיכה מסוימת בתנועת ההתיישבות, אך אמר שפשרה בעתיד תתבסס על ויתורים טריטוריאליים. עם זאת, לדעתו לא היה טעם לדון בכך לדעתו כל עוד הערבים מחזיקים בסרבנותם. דעה החלטית יותר הייתה לו בקשר ל[[ירושלים]]: "אין לעקור את בירת הנצח משלטונו של עם הנצח". כשהביעו תלמידי [[ישיבת מרכז הרב]] מורת רוח מגישתו המתונה, טען כי אין "להרחיקנו מעל ידידינו הספורים בעולם". הוא הסתייע בעמדתו המפורסמת של הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]], שלפיה את ההכרעות המדיניות יש למסור למומחי הביטחון.

על רקע זה פרץ פולמוס בינו לבין [[משה דיין]], שתבע להחיל את החוק הישראלי על [[יהודה ושומרון]]. שפירא התנגד ודיין תהה: "כיצד יכול יהודי דתי להיות ותרן כזה?". דיין אף ציין שדעותיו של שפירא אינן משקפות את הדעה הכללית במפד"ל.