אוטו סקורצני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח
שורה 14:
לאחר המלחמה הואשם סקורצני ב[[משפטי דכאו]] בפשעי מלחמה בשל מבצע שבו התחזו אנשיו לחיילים אמריקנים, אולם זוכה מכל אשמה לאחר שקצין מקביל לו בכוחות המיוחדים הבריטיים העיד לטובתו שבעלות הברית השתמשו בשיטות דומות{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 145-146.}}. בעודו נתון במעצר הצליח להימלט, כנראה בסיועם של אנשי [[אס אס]] לשעבר שהיו מחופשים במדי המשטרה הצבאית האמריקאית. מאוחר יותר טען שהדבר נעשה בשיתוף פעולה עם שירותי המודיעין האמריקאיים.
 
לאחר בריחתו השתקע ב[[ספרד]] בחסות משטרו של [[פרנקו]] וחזר למקצועו האזרחי מלפני המלחמה, [[מהנדס בניין]]. הוא הקים חברה משגשגת ובמקביל היה מעורב בסחר נשק וכן בארגון "[[ODESSA|אודסה]]", שסייע לפושעים נאצים נמלטים. תקופה מסוימת שהה ב[[ארגנטינה]] והתחבר למשטר של [[חואן דומינגו פרון|חואן פרון]] ואשתו [[אווה פרון]], עמה קשר קשרים הדוקים. בפועל שימש כיועץ לנושאי חקירות ומודיעין תוך אימון והדרכת המשטרה המקומית בשימוש בשיטות הנאציות הידועות לשמצה.
 
בתקופה אחרת נקשר שמו כיועץ צבאי למשטרו של [[מוחמד נגיב]] והקולונל [[גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] ב[[מצרים]]. שם עסק, יחד עם קצינים נאצים בכירים, באימון צבא מתנדבים ערבי בלוחמת [[גרילה]] כאשר היעד המתוכנן היה כוחות בריטיים באזור [[תעלת סואץ]]. כמו כן, אימנו והכשירו פליטים פלסטינים כמחבלים ([[פדאיון]]), לצורך [[הסתננות (פלסטינים)|הסתננות]] ל[[ישראל]] דרך [[רצועת עזה]] בשנים 1953–1954. אחד מאותם פלסטינים עמם קשר יחסי ידידות ממושכים וטובים במיוחד היה [[יאסר ערפאת]] הצעיר.