מושב שיתופי – הבדלי גרסאות

תהליכי ההפרטה שעברו על רבים מהקיבוצים הגיעו גם אל המושבים השיתופיים וכבר בשנת 1995 הוציא [[מינהל מקרקעי ישראל]] הוראות הנוגעות למושבים שיתופיים המבקשים לבצע שנוי במבנה הארגוני ובהקצאת הקרקע, באופן שזכויות החכירה לגבי מגרשי בתי המגורים ירשמו על שם המתיישבים. מושבים שיתופיים אלו כונו על ידי המנהל: "מושב שתופי במבנה ארגוני חדש"{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/TashtiotCom/MMIMismachim/GetMismach.asp?SubName=GetMismachByMezahe&Sivug=146&Mezahe=411&TziburiPrati=9&machoz=0 41-המושב השיתופי במבנה הארגוני החדש], 12 במרץ 1995}}. אחד המושבים הראשונים לעבור הליכי שיוך בתים לתושבים היה [[כפר דניאל]].

 

בשנת 1960 נשלחה קבוצה של אנשים מ[[הודו]] ל[[ניר עציון]] ללמוד את צורת המושב השיתופי כדי להקים משקים שיתופיים בארצם{{הערה|{{מעריב|שמואל סולר|כי מניר עציון תצא תורה|1960/08/30|00702}}}}. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם ב[[בורמה]] מושב שיתופי על פי הדגם הישראלי{{הערה|{{מעריב||מושב שיתופי או מושב עובדים?|1964/02/24|00905}}}}.