דילול שרירים – הבדלי גרסאות

אבחן דלדול שרירים נעשה במספר שיטות: צילומי הדמיה שונים כגון [[צילום רנטגן]] ו [[CT]] מתבצעים בעיקר לאמצע [[ירך|הירך]]. צילום שנועד לקבוע [[בדיקת צפיפות עצם|צפיפות עצם]] בשם (DEXA (Dual Energy X ray Absorptiometry עוזר בבדיקת ה[[מסה]] של [[שריר|השריר]] ללא ה[[שומן]] מסביב (מסה חופשית משומן) וע"י השוואה עם הממדים המקובלים ניתן לקבוע אם ישקיים דלדול או איןלא. בנוסף, בעזרת [[CT|צילומי CT]] של [[ירך|אמצע הירך]] אצל קשישים ניתן להעריך את תפקוד של השריר ותנועתו. בגישה אחרת, פחות פופולרית בשגרה, היא בדיקתנבדק ריכוז חומרים מסוימים [[דם|בדם]] או ב[[שתן]],: למשל בדיקה של [[קריאטינין]] באיסוף שתן במשך 24 שעות, ( [[קריאטינין]] הוא חומר שנוצר מפירוק חלבונםחלבונים בשריר והוא מסולקומסולק דרך [[הכליות]] לכן ריכוזו בשתן מייצג בצורה די נאמנה את מסת השריר בתנאי שתפקוד הכליה תקין ). ניתן לאבחן גם בעזרתלפי רמת ה[[אשלגן|האשלגן]] בגוף כי היא בעצם מייצגת למעשה את מסת השריר.