ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

מתח זה הוביל לפילוג הישיבה בשנת [[תשנ"ז]] ([[1997]]), על רקע הצעה שעלתה לשלב מכון ללימודי הוראה ('מרחבים') בתוך הישיבה. הרב טאו והרבנים הקשורים אליו חששו אז כי להנהלת הישיבה ישנה כוונה להקים מכון ללימודי הוראה לצד הישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות של הלימוד התורני. הרב שפירא הכחיש את הדברים{{הערה|ראיון עיתונאי עם הרב שפירא שהודפס בספר "מורשה" חלק א'; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61–62}}. הקבוצה פרסמה מכתב ובו התנגדות לאפשרות זו. החותמים על המכתב הושעו מתפקידם בישיבה ובעקבות כך עזבו אותה והקימו את [[ישיבת הר המור]], שם מכהן הרב [[צבי טאו]] כנשיא הישיבה, והרבנים [[מרדכי שטרנברג]] ו[[עמיאל שטרנברג]], שהיו רמי"ם בישיבת מרכז הרב, כראשי הישיבה. הרב שפירא ותלמידיו סברו שעל פי ההלכה אסור היה להם להקים ישיבה בעירו של הרב שפירא, שלדעתם הוא גם רבם של הפורשים. במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הפילוג פגע קשות בישיבה, אך היא הצליחה להשתקם, ונותרה אחת מן הישיבות הגדולות והחשובות של הציבור ה[[דתי לאומי]].