עארף אל-עארף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: יש את הקישור הזה בערך של הבית |
|||
שורה 57:
==ראש עיריית ירושלים==
בתחילת 1951, בעת שכיהן כראש העיר, נפגש עם ראש ממשלת [[עיראק]], [[נורי א-סעיד|נורי סעיד]], במטרה להניא אותו מתוכניתו לגרש את [[יהדות בבל|יהודי עיראק]]. אל-עארף חשש ממצב בו יראו מדינות העולם בגירוש יהודי [[ארצות ערב]] ל[[ישראל]] השלמת מהלך של חילופי אוכלוסין ואמר: {{ציטוט| תוכן=לו שמר כל חבל ארץ ערבי על היהודים החיים בקרבו ועל נכסיהם ורכושם כעל משכון, היו נפתרות בקלות שתי הבעיות - זו של פלסטין באופן כללי וזו של הפליטים במיוחד.|מקור=עמדת הפלסטינים וארצות ערב כלפי תביעות ווזק, [http://www.forgotten-million.co.il/e-phalastinim.html]}}
נסיונו זה כשל, ויהודי [[עיראק]], אשר ניתנה להם הרשות להגר, הגיעו לישראל.
אל עארף המשיך לכהן במועצת עיריית ירושלים{{הערה|{{הצופה||מצוקתה הכלכלית של עבר הירדן|1953/10/16|00600}}}}. בספטמבר 1955 מונה אל-עארף לראש העיר{{הערה|{{דבר||עארף אל-עארף ראש עירית ירושלים העתיקה|1955/09/27|00215}}}}. בסוף 1955 הוא הודח מראשות העיריה על ידי מועצת העיר, בגלל שהסכים לכהן כשר בממשלתו של [[היזאע אל-מג'אלי]] שתמך בהצטרפות ל[[ברית בגדד]]{{הערה|{{מעריב||אל־עארף הודח בעיר העתיקה|1955/12/23|00104}}}}{{הערה|{{הבוקר||עארף אל־עארף יודח|1956/03/01|00118}}}}.
בשנים [[1956]]–[[1960]] כתב ספר רחב היקף על [[מלחמת העצמאות]] ותוצאותיה מנקודת מבטם של ערביי ארץ ישראל: "Al-Nakba wa’l firdaws al-mafqud" (הנכבה, נכבת בית המקדש וגן העדן האבוד), 1947-1952.{{כ}}{{הערה|{{מערכות|[[יהושפט הרכבי]]|על אבדות הערבים ב-1948|1/107631|166, מרץ 1965}}}}
|