מקסימיאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
←‏מינוי לאוגוסטוס: , סקריפט החלפות (ניסיו)
שורה 38:
 
נסיבות מינויו של מקסימיאנוס מקיסר לאוגוסטוס בשנת 286 שנויות במחלוקת, התאוריה הרווחת היא שבמהלך שנות שלטונו הראשונות של דיוקלטיאנוס, וכחלק מתוכנית אב שהתבססה על תקדימי העבר בהם חילקו קיסרים רומאיים את השלטון על האימפריה כדוגמת [[ולריאנוס]] ובנו [[גליאנוס]], חילקו מקסימיאנוס ודיוקלטיאנוס את השלטון תוך בניית מערכת שלטונית ייחודית הידועה בשם [[טטררכיה]] - מ[[יוונית]] טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון) - "שלטון הארבעה", על פי הסדר הזה אמורה הייתה האימפריה להיות מנוהלת על ידי ארבעה שליטים: שני שליטים ראשיים שאחזו בתואר האוגוסטוס ושני שליטים משניים האוחזים בתואר קיסר. על פי תאוריה אחרת{{הערה| Charles Odahl. Constantine and the Christian Empire (Roman Imperial Biographies) . Routledge (September 24, 2004) pp 43-45}} מינויו של מקסימיאנוס לתפקיד אוגוסטוס לא היה מתוכנן מלכתחילה אלא חלק מרצף אירועים שנבע ממרד של קרסיאנוס. חלק מהחוקרים מרחיקים לכת ומתארים תסריט לפיו מקסימיאנוס נטל לעצמו ועל דעת עצמו את התואר אוגוסטוס, מהלך שדיוקלטיאנוס החליט לקבל בדיעבד על מנת להימנע מקריעת האימפריה ומלחמת אזרחים, תאוריה אחרת מיחסת את קידומו של מקסימיאנוס לתפקיד אוגוסטוס על רקע העובדה שקראסינוס המורד הוכרז כאוגוסטוס על ידי הלגיונות המורדים וקידומו של מקסימיאנוס לתואר זהה היה מחויב המציאות על מנת לתת בידיו סמכות ומעמד להמשיך בעימות מול קרסינוס.
====המשך לחימה בגאליה ובריטניה====
 
מקסימיאנוס שינה את אסטרטגית הלחימה בגאליה ולאורך הריין ובמקום להתעמת ישירות מול קאראסיוס הוא הפנה את המאמץ הצבאי כנגד השבטים הגרמאניים, תומכיו של קאראסיוס שישבו לאורך נהר הריין, הוא ניצל את הפילוג בין השבטים וחוסר האמון בין מנהיגיהם על מנת לנהל מערכה מולם בהצלחה חלקית בין השנים 285–288. עיקר המאמץ הצבאי הופנה בשנים אלו כלפי שבטים בורגונדיים אלמאניים, במערכה זו נקט
מקסימיאנוס בטקטיקות של אדמה חרוכה, מקורות מזון שטחי גידול ומשאבים אחרים נהרסו והגרמאניים החלו לסבול חרפת רעב ולאחר מכן ממחלות שהכו בהם ופוררו את המבנה של השבט והפילו בהם חללים רבים. שבטים אחרים התקשו לעמוד מול הלגיונות הרומאיים הוכו בשדה הקרב, המקורות הרומאיים בני התקופה קושרים זרים של שבחים לראשו של מקסימיאנוס ומתארים אותו עומד בראש חייליו ושובר את קווי האויב בסערת ההסתערות. עם התמוטטות התנגדות השבטים המורדים חצה מקסימיאנוס את נהר הריין והסופר הרומאי מתאר אותו עומד גאון סוקר את השטח ומכריז "כל שאני רואה מעבר לנהר הוא [שטח] רומאי".
 
בתחילת 288 מינה קסימיאנוס את חתנו, קונסטנטיוס כלורוס, להמשיך את הלחימה בגאליה כנגד השבטים המקומיים שרובם היו תומכים של שליט בריטניה המורד בגלוי או בסתר ושליטתם באזורים נרחבים של החוף מנעו מהצבא הרומאי מלהתמודד ביעילות מול המורדים. כלורוס הנהיג את הלגיונות תחת פיקודו
במסע צפונה דרך טריטוריית אויב כשהוא זורע הרס וחורבן, הפרנקים שהגיעו לאפיסת כוחות והגיעו להסכם עם כלורוס לפיו צנהיגיהם יישבעו אמונים למנהיג פרנקי שהיה בן ברית של הרומאיים ובכך הובטחה שליטה רומאית על אזור צפון גאליה.
 
מאמץ ניכר הושקע בשיקום הפרובינציה ואבטחת הגבולות, מקסימיאנוס נקט במדיניות שעודדה יישוב מחדש של בתי-אב של שבטים גרמאניים בחבלי הארץ שנחרבו מאין ספור פלישות ומלחמות, בתי האב קיבלו את הרשות ליישב את השטחים תחת חסות רומאית שניתנה בתמורה להכרה בשלטון הרומאי. מדיניות זו יצרה אזור חיץ לאורך הגבולות הצפוניים של הפרובינציה וקהילה נאמנה שיכלה להגן על גבולות האימפריה ולהיות מאגר זמין לכוח אדם שנדרש לצבא הרומאי בעיקר כחיל מצב.
 
בשנת 289 ערך מקסימיאנוס ניסיון ראשון לתקוף את בריטניה ולהפיל את קראסינוס מכסאו, המקורות ההיסטוריים מוסרים מידע חלקי ומעורפל אך ברור כי הניסיון נכשל, מקורות היסטוריים המתארים את הביוגרפיה של קונסטנטיוס רומזים כי תנאי מזג אוויר קשים (אולי סערה) גרמו לנזקים קשים לצי הרומאי.
 
===משפחתו===