אטמוספירת כדור הארץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישורים
מ תיקון קישור, הגהה
שורה 45:
 
=== האטמוספירה וקרינת השמש ===
 
האטמוספירה של כדור הארץ היא הגורם הראשון הבא במגע עם קרינה מהחלל ובעיקר עם [[קרינת השמש]]. הקרינה מפרקת מולקולות בשכבות העליונות של האטמוספירה. זו, מצדה, הודפת בחזרה לחלל כ-8% מקרינת השמש (עוד 17% נהדפים על ידי שכבת העננים, ושאר הקרינה פוגעת בפני הארץ).
 
שורה 66 ⟵ 65:
 
==האטמוספירה על כדור הארץ הקדום==
הרכב האטמוספירה במילארדי השנים האחרונות שונה באופן ניכר מהרכבה על כדור הארץ הקדמון עד כי נהוג לכנות את האטמוספירה העכשווית בשם "האטמוספירה השלישית". "האטמוספירה הראשונה" והמקורית של כדור הארץ מיד לאחר היווצרותו, הייתה מורכבת בעיקר ממימן ומהליום. גזים אלו קלים במיוחד ומשוער כי התפזרו לחלל בהשפעת החום של כדור הארץ המותך, פגיעת [[מטאור]]ים ו[[רוח השמש]]. עם זאת, ב-[[2005]] התפרסם מחקר{{הערה|1=http[https://newsreleasewww.uwaterloosciencedaily.cacom/newsreleases/2005/04/050425165353.htm U.php?id=4348 Of Colorado Study Shows Early Earth Atmosphere Hydrogen-rich, Favorable To Life], באתר Science Daily}} אשר גורס כי קצב התפזרות המימן לחלל היה אטי מן המשוער וייתכן כי היה נוכח גם בתקופת "האטמוספירה השנייה".
 
[[קובץ:ריכוז החמצן באוויר במיליארדי השנים האחרונות.png|שמאל|ממוזער|350px|ריכוז החמצן באטמוספירת כדור הארץ במיליארד השנים האחרונות]]
לאחר התקררות הדרגתית, קליפת כדור הארץ נוצרה במהלך התקופה שלפני 3.9-3.5 מיליארד שנים. במהלך תקופה זו התרחשה פעילות געשית אינטנסיבית אשר שחררה כמויות גדולות של [[פחמן דו-חמצני]] ו[[אדי מים]]. כמו כן, כדור הארץ ספג מטחים תכופים של שביטים אשר גם הם הכילו כמויות גדולות של מים. באופן זה נוצרה "האטמוספירה השנייה" של כדור הארץ, אשר הכילה, על פי המשוער בעיקר פחמן דו-חמצני, אדי מים וכמות מועטה של חנקן. אטמוספירה זו לא הכילה חמצן, אשר הוא [[תגובה כימית|פעיל כימית]] במידה רבה ויוצר באופן טבעי [[תחמוצת|תחמוצות]] שונות. על פי הערכות בתקופה זו לחץ האטמוספירי היה גבוה פי 60 עד 100 מהלחץ בעת המודרנית, והאטמוספירה הייתה דומה מאוד לאטמוספירה של [[נגה]]. העדות המרכזית לכך הן הכמויות הגדולות של פחמן דו-חמצני, אשר כיום כלוא במשקעי [[אבן גיר|גיר]], הנוצר באוקיינוסים, והיה חופשי באטמוספירה עד הופעת האוקיינוסים. סביר כי כמות גבוהה זו של פחמן דו-חמצני יצרה אפקט חממה משמעותי, אשר מנע את קפיאת כדור הארץ.
 
עם המשך ההתקררות של האטמוספירה מתחת ל-100<sup>O</sup>C החלו [[עיבוי|להתעבות]] אדי המים ליצירת אוקיינוסים אשר ספגו לתוכם את מרבית הפחמן הדו-חמצני. על פי עדויות מאובנים, החלה הופעה של [[ציאנובקטריה|ציאנו-בקטריות]] (אורגניזמים חד-תאיים בעלי יכולת לבצע [[פוטוסינתזה]] בתקופה שלפני 3.5-3.3 מיליארד שנה). הופעתם של אורגניזמים אלו ותהליכי הפוטוסינתזה גרמו לשחרור של חמצן לאטמוספירה באופן הדרגתי והפחתה בכמויות הפחמן הדו-חמצני בתהליך הידוע בשם [[אסון החמצן]]. הופעת החמצן אפשרה את יצירת שכבת האוזון ותהליכי [[נשימה|נשימה אירובים]] אשר גרמו לצריכה של החמצן הנוצר בפוטוסינתזה ובכך נוצר איזון בין שני התהליכים והתייצבות של הרכב האמוספירה ליצירת האטמוספירה השלישית, הקיימת כיוםבימינו.
 
== ראו גם ==