מוחמד רזא שאה פהלווי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1921]] נחתמה אמנה רוסית-איראנית שאפשרה ל[[סובייט]]ים להעביר כוחות באיראן תחת תנאים מסוימים, ומכאן גבר החשש בארצות הברית לחבירה איראנית-רוסית במסגרת המלחמה הקרה. לכן העמידו האמריקאים את מבצע אג'קס. אולם האנליסטים האמריקאים טענו כי אם ה-CIA ינסה מבצע שכזה בשנית, הם יהיו חייבים להיות בטוחים שהעם והצבא האיראנים רוצים את שה-CIA רוצה, אחרת עדיף לתת את העבודה ל[[חיל הנחתים של ארצות הברית|מארינס]]. בספרו "איראן: הסיפור שלא סופר" [[מוחמד חוסיין היכל]] מודה כי לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלו קשרים הדוקים במיוחד בין [[מצרים]] ל[[איראן]] דבר שהוא עצמו לקח בו חלק, ואף כי זכה למספר הזמנות אישיות מהשאה לביקור באיראן. לטענת היכל רבים מהערבים הרגישו כי יש צורך ליצור [[מאזן כוחות]] עם ישראל ולכן חזרו ל[[ברית בגדאד]] עם איראן, אשר הקשרים עמה התחזקו רבות לאחר מותו של נאסר ב-[[1970]]. כמו כן טוען היכל כי המניע העיקרי לנפילת [["האימפריה העות'מאנית"]] היה כי מנהגיה בגדו במסורת הדתית שלהם. ומכאן השאה השתדל מאוד להתחבר לדת ולבקר כל שבוע במסגד אחר. השאה האמין כי העם האיראני עודנו בור ואינו מוכן לדמוקרטיה ולכן מוטל על עצמו לשלוט בכל אספקט בחיהם וזאת לטובתם - עד אשר יצברו חינוך הולם ויהיו מוכנים לדמוקרטיה. בעקבות השת"פ האיראני-מצרי, ישראל, בדומה לארצות הברית, החלה להאמין כי זה עניין חיוני ביותר לשמור על איראן מחוסנת מהשאיפה לאיחוד וברית בין הלאומיות הערביות, שכן איראן היא קשר חיוני בין מדינות ערב לתת היבשת ההודית. הקשר הראשון בין ישראל לאיראן נעשה בימיו של בן-גוריון, ובסיוע ה-CIA נשלח ראש המוסד [[מאיר עמית]] לקיים שת"פ ישראלי-איראני. השאה של איראן לא היה זקוק להרבה שכנוע, ולא רק בתתחום המודיעין. שכן מדובר ב-2 מדינות לא ערביות המופרדות בים של מדינות ערביות לאומיות, שזה האלמנט שלשני המדינות היה סיבה מוצדקת לחשוש מפניו. במסיבת עיתונאים שנתן השאה ב-23 בדצמבר 1973 בטהראן אמר כי על המערב ללמוד לחיות עם אמצעיה שלה וכן כי עליה לחפש מקורות אנרגיה נוספים מלבד הנפט. אם אנשי המערב רוצים לייצר [[ילדי הפרחים|היפים]] ולייצר שיחות שמאלניות, עליהם לעשות זאת על חשבון עצמם ולא על חשבון מדינות אחרות כדוגמת איראן. עוד הוא טען כי המערב מתנוון וכי לאיראן אין מה ללמוד מהם. שכן הם מעוניינים לייצא את רעיונותיהם המנוונים, הנקראים דמוקרטיה, אך כי זהו דבר שהאיראנים אינם יכולים לקבל. בנוסף השאה החל לדבר על העתיד ועל איך איראן תהפוך למדינה התעשייתית ה-5 בגודלה בעולם, כמו על כח גרעיני וצבאי ועל האפשרויות הבלתי מוגבלות וללא גבול שיש למדינתו ולחלומותיו. בשאלת הגרעין ענה השאה כי איראן לא תהיה האחרונה להיות מעצמה גרעינית באזור. בהתאם ל"דוקטרינת ניקסון" לפיה, מעבר לוייטנאם, על ארצות הברית לשמר את אינטרסיה בעולם חיפשה ארצות הברית גורם אזורי שישמש כ"שוטר אזורי" שלה ללא מעורבות ישירה ואיראן הייתה המועמדת הטובה ביותר לתפקיד זה באזור המפרץ.{{הערה|שם=היכל| pp.10-11, 22-23,63-64,67,70-73,97-101,108-112.(Heikal, Mohamed. "Iran: The Untold Story (New York." Pantheon 13 (1982}}