מוחמד רזא שאה פהלווי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1973]] היו לאיראן חובות על סך 3 ביליון דולר. אך עם עליית מחירי הנפט, כנראה בעקבות יסוד [[אופ"ק]] ב-1960, שנה לאחר מכן החזירה איראן את כל חובותיה והחלה להרוויח 19 ביליון דולר לשנה מהנפט. לטענתו של היכל היה זה בעקבות חרם הנפט של מדינות ערב כלפי המערב, וזאת בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] - חרם בו איראן לא השתתפה. איראן העלתה את מחירי הנפט, דבר שהיה גם לטובת ארצות הברית. שכן באותו הזמן הנפט נסחר בדולרים, כך ששער הדולר גם עלה וסייע לכלכלת ארצות הברית. השאה טען כי הנפט הוא [[הון עצמי|קפיטל]] ולא הכנסה וכי הוא עתיד לבקש מהמערב למצוא מקורות אנרגיה/נפט חלופיים. השאה פרס בפני היכל כי הוא מאמין בשימוש וקידום טכנולוגי, גם בתעשייה הפטרו-כימית. וכי איראן תוך 10 שנים תגיע לרמה התעשייתית של אירופה ותוך 20 שנה תעקוף את ארצות הברית. לשאה היו שאיפות גבוהות ביחס לאיראן, ואף גבוהות בהרבה מארצות הברית. 2שתי הבעיות היחידות שהיו לו היו כי ראה בקומוניזם איום עיקרי וכי עדיין לא בטח באנשי הפוליטיקה של מדינתו.{{הערה|שם=היכל}}

הוא היה [[פרנקופיליה|פרנקופיל]] והמלכה פארה, שאהבה את אהבתו של בעלה לתרבות הצרפתית ולשפהולשפתה, התיידדה עם שר התרבות [[אנדרה מאלרו]], שקבע את החלפת חפצי התרבות בין מוזיאונים וגלריות לאמנות צרפתית ואיראנית, מדיניות שנותרה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה התרבותית של איראן עד 1979. רבים ממנגנוני הלגיטימציה של הכלל, כגון השימוש המתמיד במשאל עם, עוצבו על פי שלטונו של [[שארל דה גול]]. פרנקופילים אינטנסיביים, מוחמד רזא ופארה העדיפו לדבר [[צרפתית]] ולא [[פרסית]] לילדיהם. מוחמד רזא בנה את [[מתחם ארמונות ניאווראן]], וסגנונו היה תערובת של אדריכלות פרסית וצרפתית.