ויקיפדיה

תסמונת התשישות הכרונית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישורים פנימיים
הסרת קישורים עודפים
שורה 14:
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D015673}}
}}
'''תסמונת התשישות הכרונית''' (ב[[אנגלית]]: '''CFS - Chronic Fatigue Syndrome''') מתאפיינת ב[[תשישות]] ממושכת וב[[תסמין|תסמינים]] נוספים שאינם חולפים לאחר מנוחה. בעבר נחשבה כ[[תסמונת]] דומה ל[[דאבת השרירים]] ואף נטען ששתי התסמונות הן התבטאויות שונות במעט של אותו גורם, אולם מחקרים העלו שיש להבדיל ביניהן.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3527744/ Is chronic fatigue syndrome the same illness as fibromyalgia: evaluating the ‘single syndrome’ hypothesis]}} הגורם המדויק לתסמונת טרם התברר, אך בשנים 2009—2010 דיווחו שני מחקרים על מציאתם של [[רטרו-וירוס|רטרו-וירוסים]]ים מסוג Murine Leukemia Virus-related virus (ובהם גם XMRV, שנקשר גם ב[[סרטן הערמונית]]) ב-67%—86.5% מהחולים בתסמונת, לעומת אחוזים קטנים הרבה יותר - 3.7%—6.8% - של אנשים בריאים הנושאים וירוסים אלה. טרם הוכח כי וירוסים אלה גורמים לתסמונת. במחקר מספטמבר 2012 לא נמצאו ראיות שיתמכו במחקרים הקודמים הקושרים את הנגיף XMRV ל-CFS.{{הערה|1= [http://www.nature.com/news/the-scientist-who-put-the-nail-in-xmrv-s-coffin-1.11444 The scientist who put the nail in XMRV's coffin]}}
 
ידוע כי [[אישה|נשים]] נוטות ללקות בתסמונת זו באחוז גבוה יותר מאשר [[גבר]]ים. היא פורצת לרוב בין גיל 20–40. אין אפיון סוציו-אקונומי ללוקים בתסמונת, והכינוי שלה בעבר, 'מחלת ה[[יאפי]]ם', נתגלה כבלתי מבוסס.
שורה 27:
== גורמים החשודים כמחוללי המחלה ==
=== זיהומים נגיפיים וחיידקיים ===
מחקרים רבים הראו כמות גבוהה של זיהומים כרוניים בחולים. אלה כוללים את ה[[נגיף]] [[אפשטיין בר]] ([[EBV]]){{כ}}, [[CMV]], נגיף ה[[הרפס]] האנושי ([[HHV-6]]), ה[[רטרווירוס]] [[XMRV]] וזיהומים [[חיידק]]יים כמו [[מיקופלסמה]], [[כלמידיה]], [[פנאומוניה]], ו[[בורליה בורגדורפרי]] ([[מחלת ליים]]). כדי לאבחן אותם דרושות בדיקות מתוחכמות, והשתמשו בכל מיני סוגים של בדיקות [[נוגדנים]], בדיקות [[PCR]], בדיקות ברקמות, בדיקות בעזרת [[תרבית תאים]], ועוד. השיטות המורכבות לאבחנה נדרשות משום שלפי מחקרים, השיטה המקובלת בעזרת רמות הנוגדנים מסוג IgM אינה תמיד אמינה לאבחנה, ובשיטות אחרות כן ניתן לאבחן באמינות גבוהה יותר.{{הערה|שם=igg1|1=Dylewski J et al. Absence of detectable IgM antibody during cytomegalovirus disease in patients
with AIDS. New England Journal of Medicine 1985:309:493.}}{{הערה|שם=montoya|1=Montoya et al. Use of valganciclovir (Valcyte) in patients with elevated antibody titers against Human Herpesvirus-6 (HHV-6) and Epstein-Barr Virus (EBV) who were experiencing central nervous system dysfunction including long-standing fatigue. Journal of Clinical Virology
2006;37:S33-38. {{PMID|17276366}}.}}{{הערה|שם=a1|1=Zorenzenon M, Rukh G Botta GA et al. Active HHV-6 infection in chronic fatigue
syndrome patients from Italy: New data. J Chron Fatigue Syndr 1996;2(4):3-12.}}{{הערה|שם=a2|1=Knox KK, Brewer JH, and Carrigan DR. Persistent active human herpesvirus six (HHV-6)
infections in patients with chronic fatigue syndrome. J Chron Fatigue Syndr 1999;5:245-246.}}{{הערה|שם=a3|1=Wagner et al. Chronic Fatigue Syndrome: A critical Evaluation of Testing for Active
Human Herpesvirus-6 Infection. Review of Data of 107 cases. Journal of Chronic Fatigue Syndorme;2(4)
1996.}}{{הערה|שם=a4|1=Krueger GRF, Ablashi DV and Gallo RC: Persistent herpesvirus infections . Current
techniques in diagnosis. J Virol Methods 21 : 1- 326,1988.}}
{{הערה|שם=a5|1=Josephs SF et al HHV-6 reactivation in chronic fatigue syndrome. Lancet 1991;1346-
}}{{הערה|שם=a6|1=Nicolson G., Diagnosis and therapy of chronic systemic co-infections in Lyme Disease
and other tick-borne infectious diseases. Townsend Lett. Doctors 2007; 285: 93-98}}
במקרים מסוימים ייתכן שאפילו אבחנה בעזרת IgG תיתן תוצאה לא נכונה.
{{הערה|שם=igg1}}{{הערה|שם=igg2|1=Gerhard Rf et al. Clinical Correlates of Infection with Human Herpesvirus-6. In vivo
1994;8:457-86.}}{{הערה|1=Krueger GRF et al. Overview of immunopathology of chronic active herpesvirus infection. J Virol Methods 1988;21:11-18}} עם זאת, לעיתים כן ניתן לאבחן בעזרת IgM.
{{הערה|שם=patnaik1995|1=Patnaik M, Komaroff AL, Conley E, Ojo-Amaize
EA, Peter JB. Prevalence of IgM antibodies to human herpesvirus 6 early
antigen (p41/38) in patients with chronic fatigue syndrome. J Infect
Dis. 1995 Nov;172(5):1364-7. {{PMID|7594679}}.}}{{הערה|שם=ablashiIgm|1=Ablashi DV, Eastman HB, Owen CB, Roman MM, Friedman J, Zabriskie JB, Peterson DL, Pearson GR, Whitman JE. Frequent HHV-6 reactivation in multiple sclerosis (MS) and chronic fatigue syndrome (CFS) patients. J Clin
Virol. 2000 May;16(3):179-91. {{PMID|10738137}}.}}
 
שורה 50:
 
{|class="wikitable" border="1"
|+ סיכום מאמרים שבדקו זיהום HHV-6 בחולים
|-
! שנה !! מחבר !! מקור !! % זיהום בחולים!! % זיהום בקבוצת הביקורת !! שיטת הבדיקה !! גודל קבוצת החולים !! גודל קבוצת הביקורת
שורה 57:
|-
| 2003 || Nicolson||{{הערה|שם=nicolson2003|1=Nicolson GL, Gan R, Haier J. Multiple co-
infections (Mycoplasma, Chlamydia, human herpes virus-6) in blood of
chronic fatigue syndrome patients: association with signs and symptoms.
APMIS. 2003 May; 111(5): 557-66.}}
 
|| 31% || 9% || PCR || 200 || 100
|-
||2002 || Koelle||{{הערה|שם=koelle2002|1=Markers of viral infection in monozygotic twins
discordant for chronic fatigue syndrome. Clin Infect Dis. 2002 Sep
1;35(5):518-25. Epub 2002 Jul 31. {{PMID|12173124}}.}} || 0% || 0% || PCR || 22 || 22
|-
שורה 70:
 
|-
||2000 || Reeves||
{{הערה|שם=reeves2000|1=Reeves WC, Stamey FR, Black JB, Mawle AC,
Stewart JA, Pellett PE., Human herpesviruses 6 and 7 in chronic fatigue
syndrome: a case-control study. Clin Infect Dis. 2000 Jul;31(1):48-52.
Epub 2000 Jul 24. {{PMID|10913395}}.}}
|| 0% || 0% || בידוד הנגיף || 26 || 52
שורה 87:
 
|-
||1995 || Secchiero||{{הערה|שם=secchiero1995|1=Secchiero P, Carrigan DR, Asano Y, Benedetti
L, Crowley RW, Komaroff AL, Gallo RC, Lusso P. Detection of human
herpesvirus 6 in plasma of children with primary infection and
immunosuppressed patients by polymerase chain reaction. J Infect Dis.
1995 Feb;171(2):273-80. {{PMID|7844362}}.}}
|| 3% || 0% || PCR || 39 || 37
 
|-
||1992 || Buchwald||{{הערה|שם=buchwald1992|1=Buchwald D. et al. A Chronic Illness
Characterized by Fatigue, Neurological and Immunological Disorders, and
Active Human Herpesvirus Type 6 Infection.Annals of Internal Medicine
1992;116:103-113.}}
|| 70% || 20% || תרביות תאים || 113 || 40
שורה 109:
=== גורמים הורמונליים===
==== תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה ====
לאורך השנים בוצעו מחקרים רבים על תפקוד [[בלוטת יותרת הכליה]] בחולים בפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית. ההתמקדות הייתה ב[[הורמון]] החשוב ביותר, [[קורטיזול]]. נמדדו רמות קורטיזול בדם ובשתן, תחת תנאים שונים ובמצבים שונים. השוו רמות קורטיזול בין קבוצות של חולים לקבוצות ביקורת בכל מיני דרכים. ברוב המכריע של המחקרים נמצא הבדל בעל משמעות סטטיסטית המראה כי בממוצע, רמות הקורטיזול בחולים נמוך יותר.
כמו כן ניסו במחקרים רבים לתת טיפול בקורטיזול לחולים, עם תוצאות מעורבות ומנוגדות בחלק מהמחקרים, ללא מסקנות חד משמעיות. בסקירה של כל המחקרים הללו שפורסמה בעיתון Journal of Chronic Fatigue Syndrome הוסקה המסקנה שקיימת בחלקם של החולים בתסמונת התשישות הכרונית וגם בחולי פיברומיאלגיה הפרעה בציר ה-HPA אשר גורמת לייצור מופחת של קורטיזול ([[היפואדרנליזם]]), והוצע לתת טיפול לתקופת ניסיון. עם זאת לא הובהרה הסוגיה האם מדובר בגורם למחלה או תוצאה הנגרמת עקב המחלה.{{הערה|שם=hormoneandlongevitycenter.com|1=Kent Holtorf, [http://www.hormoneandlongevitycenter.com/nss-folder/pictures/JOURNAL_CFSF.pdf Diagnosis and Treatment of Hypothalamic-Pituitary-Adrenal (HPA) Axis Dysfunction in Patients with Chronic Fatigue Syndrome (CFS) and Fibromyalgia (FM)], Journal of Chronic Fatigue Syndrome 14:3 2008}}
כמו כן נמצא שבחולים בתסמונת התשישות הכרונית קיימת תקלה במחזור הקורטיזול היומי בגוף, אך לא ברור אם תקלה זו גורמת לתסמינים האופייניים או שהיא תוצאה של גורם אחר.
{{הערה|1=
Jerjes WK, Cleare AJ, Wessely S, Wood PJ, Taylor NF. '''Diurnal patterns of salivary cortisol and cortisone output in chronic fatigue syndrome.''' ''Journal of affective disorders''. 2005 Aug;87(2-3):299-304. {{PMID|15922454}}
}}
 
שורה 120:
 
==== רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ====
הוצעה תאוריה לפיה מחלות שונות, ביניהן תסמונת התשישות הכרונית, אי-תפקוד כלייתי ועוד, נובעות מרגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ברקמות. הבעיה יכולה לנבוע מפגמים במעבר ההורמון לרקמה, משימוש בהורמון בתאים, פגמים במעבר ההורמון לגרעין התא, קשירה לא תקינה של קולטני ההורמון ועוד. על פי ההיפותזה, סימפטומים קליניים יכולים לנבוע במטופלים רבים הסובלים מבעיה זו, אף על פי שבדיקות הדם תקינות. לכן נדרש חיפוש דרכים אחרות לבדוק את פעילות הורמון בלוטת התריס ברקמות, והמאמר קורא לחוקרים לחפש שיטות כאלה.
{{הערה|1=Tjørve E, Tjørve KM, Olsen JO, Senum R, Oftebro H. On commonness and rarity of thyroid hormone resistance: a discussion based on mechanisms of reduced sensitivity in peripheral tissues. Med Hypotheses. 2007;69(4):913-21. Epub 2007 Mar 26. {{PMID|17383828}}.}}
 
שורה 128:
 
היפותזה זו נתמכת על ידי מחקרים בהם נבדק ביטוי גנים בחולים בתסמונת התשישות הכרונית. בשיטת מערכי גנים (microarrays), וניתוח תוצאות ממוחשב, נמצא שהגנים בעלי הביטוי השונה בחולים קשורים בין השאר לפעילות של תעלות יוניות, כמו גם לפעילות עצבית ולעוד תהליכים פיזיולוגיים.
{{הערה|1=Fang H, Xie Q, Boneva R, Fostel J, Perkins R, Tong W. Gene
expression profile exploration of a large dataset on chronic fatigue
syndrome. Pharmacogenomics. 2006 Apr;7(3):429-40. {{PMID|16610953}}.}}
 
שורה 142:
=== רגישות לחומרים ===
במחקר שבחן אנשים שסבלו מהפרעות נוירולוגיות, בחנו האם ההפרעות נבעו מחשיפה לכל מיני חומרים כימיים העלולים להזיק. נמצא ש-39% מהאנשים מילאו את כל הסימפטומים של תסמונת התשישות הכרונית, ולכן הוסקה המסקנה שאבחנה של תסמונת התשישות הכרונית יכולה להופיע עקב רגישות כימית לחומרים מסוימים.
{{הערה|1=Multiple chemical sensitivity disorder in patients with neurotoxic illnesses. Gesundheitswesen. 1996
Jun;58(6):322-31. {{PMID|8766847}}.}}
 
שורה 152:
הוצעה [[היפותזה]], לפיה גורמים גנטיים וסביבתיים יחדיו יוצרים אינטראקציה הגורמת לפיתוח הסימפטומים האופייניית לתסמונות. אלה לטענת הכותב נגרמים על ידי כשל בתפקוד [[מערכת העצבים המרכזית]], הכוללת את ציר ה-HPA, את המסלולים היוצרים כאב, ואת [[מערכת העצבים האוטונומית]]. תקלות אלה גורמות לתקלות בתפקוד מערכת החיסון, אשר לפי ההיפותזה הן התוצאה ולא הגורם למחלה.{{הערה|1=Clauw DJ, Chrousos GP. Chronic pain and fatigue syndromes: overlapping clinical and neuroendocrine features and potential pathogenic mechanisms. Neuroimmunomodulation. 1997 May-Jun;4(3):134-53. {{PMID|9500148}}.}}
 
בהיפותזה אחרת, הוצע ששינויים גנטיים מסוימים המשולבים עם קווי אופי אופייניים, מהווים גורמים מקדימים להתפתחות המחלה, בשילוב עם גורמים נוספים.
{{הערה|1=Wyller VB. "The chronic fatigue syndrome--an update". Acta Neurol. Scand., Suppl. 187: 7-14.. {{PMID|17419822}}.}}
 
שורה 183:
=== טיפול בסוכר D-ריבוז ===
[[קובץ:Ribofuranose-2D-skeletal.png|שמאל|ממוזער|180px|המבנה הכימי של ריבוז]]
ה[[מיטוכונדריה]] היא האברון ב[[תא]] אשר מייצר את ה[[אנרגיה]] אשר דרושה לתפקודו. החלשות המיטוכונדריה יכולה לגרום לעייפות. המיטוכונדריה יכולה להיות מוחלשת על ידי שלל [[רעלן|רעלנים]] וזיהומים אשר חודרים לגופנו. D-[[ריבוז]] הוא סוג של [[סוכר]], חד-[[סוכר]] ממשפחת הפנטוזות. הוא מופיע באופן טבעי בכל תאי הגוף ומהווה מולקולת מפתח בתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה. ההגיון המנחה הוא שאספקת ריבוז טהור בכמויות גדולות תסייע לגוף בתהליך הפקת האנרגיה. במחקר בו נוסה הטיפול בריבוז (בעזרת תוסף מזון הנקרא Corvalen), כ-66% מהמטופלים חוו שיפור בעזרתו, הייתה עלייה ממוצעת של 45% באנרגיה, ושל 30% בשיפור מצב החולים על פי הפרמטרים שנמדדו.
{{הערה|1=Teitelbaum JE, Johnson C, St Cyr J. The use of D-ribose in chronic fatigue syndrome and fibromyalgia: a pilot study. J Altern Complement Med. 2006 Nov;12(9):857-62. {{PMID|17109576}}.}}
 
=== טיפול בפוספוליפידים ===
טיפול זה מתבסס על כך שהיכולת של תא לתפקד נמדדת, בין השאר, ביכולת שלו לתקשר עם תאים אחרים, דבר הדורש מממברנת התא להיות נוזלית למחצה. נפוץ מאוד שנגרם לתאים נזק על ידי רדיקלים [[חופשיים]], אשר מפחיתים את רמת הנוזליות של הממברנה. הדבר פוגע ביכולת התקשורת בין התאים ובתפקודם. לכן הגיוני שאם נגן על שלמות מעטפת התא (ה[[קרום התא|ממברנה]]), נשפר את בריאות התא ואת יכולתו להפיק אנרגיה. הדבר יעזור למיטוכונדריה לתפקד טוב יותר על ידי שיפור העברת המסרים ממנה החוצה ואליה מהתאים הסמוכים ויאפשר העברת חומרים טובה יותר בין התאים. דרך אחת לשפר את שלמות הממברנה היא על ידי אספקה שוטפת של [[ליפיד]]ים (שומנים) לתא, שיחליפו את השומנים שנפגעו בממברנה. נמצא שטיפול ב[[פוספוליפידים]] יכול להוריד את רמת העייפות במטופלים ב-33% בממוצע, לאחר 8 שבועות של לקיחת [[תוסף מזון]] (ששמו NT Factor) המכיל פוספוליפידים
{{הערה|1=Ellithorpe, R.R. Settineri, R. Nicolson, G.L. [http://www.ntfactor.com/Research/Reader/4_reduction_of_severe_fatigue.pdf Pilot Study: Reduction of Fatigue by Use of a Dietary Supplement Containing Glycophospholipids]. Journal of the American Nutraceutical Association. Vol. 6 No. 1, 2003, 23-28}}
 
שורה 199:
=== טיפול בקורטיזול ===
[[קובץ:Cortisol2.svg|שמאל|ממוזער|180px|המבנה הכימי של קורטיזול]]
ב[[מרץ]] [[2008]] פורסם מאמר בכתב העת המדעי Journal of Chronic Fatigue Syndrome.
לטענת המאמר, חולים במחלות סובלים ברובם המוחלט (קרוב ל-100%) מ[[היפואדרנליזם]] (תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה), אשר לא ניתן לאבחנה בבדיקות הדם הדינאמיות המקובלות. לטענתו, הם יכולים לשפר רבות את מצבם בעזרת [[טיפול הורמונלי]] בהורמון [[קורטיזול]] במינון נמוך (5–15 מ"ג ליום שבו לא נצפו תופעות לוואי). הטיפול מוצע עבור חולים בתסמונת, אשר הסימפטומים מהם הם סובלים כוללים גם סימפטומים אופייניים לחוסר בקורטיזול (אף אם בדיקות הדם אינם מראות זאת), כגון לחץ דם נמוך וסימפטומים אופייניים נוספים. המאמר מפרט בהרחבה מדוע ללקיחת מינונים נמוכים של קורטיזול אין תופעות לוואי לא בהפחתת מסת העצם, לא בדיכוי מערכת החיסון ולא בדיכוי הפרשת הקורטיזול של הגוף, כפי שידוע שקיימות בלקיחת מינונים גבוהים. הטיפול נבדק על יותר מ-4000 חולים כחלק מטיפול משולב, ונמצא שאינו מזיק ומאוד בטיחותי. לאחר טיפול משולב שבו נכלל קורטיזול במינון זה, רמות האנרגיה עלו ביותר מפי 2 עד הפגישה הרביעית עם הרופא, ולאחר מכן המשיכו לעלות עוד.{{הערה|שם=hormoneandlongevitycenter.com}}
 
שורה 208:
=== התרופה ואלציט ===
[[קובץ:Valganciclovir.svg|שמאל|ממוזער|180px|המבנה הכימי של ואלציט (Valganciclovir)]]
במקרה שבגוף קיים זיהום הנובע מהנגיפים [[EBV]] ([[אפשטיין בר]]), [[HHV-6]], או [[CMV]], ניתן לתת טיפול בעזרת התרופה ואלציט (valganciclovir), והדבר לעיתים מביא להחלמה מלאה. התרופה הופכת בגוף למולקולה אשר מעכבת את שכפול הנגיף CMV. בתאים בגוף אשר נגועים ב-CMV, התרופה מעכבת ייצור [[DNA]] באופן מוגבר, ביחס לתאים בריאים.
{{הערה|שם=montoya}}{{הערה|1=Lerner AM, Beqaj SH, Deeter RG, Fitzgerald JT.Valacyclovir treatment in Epstein-Barr virus subset chronic fatigue syndrome: thirty-six months follow-up. In Vivo. 2007 Sep-Oct;21(5):707-13. {{PMID|18019402}}.}}
 
שורה 214:
במקרים מסוימים, אם מאותר הגורם לזיהום בגוף אשר גרם למחלה, ניתן בעזרת הטיפול האנטיביוטי המתאים להביא להבראה מלאה מהמחלה. גורם זה יכול להיות [[מיקופלסמה]], [[בורליה בורגדורפרי]] ([[מחלת ליים]]) או אחרים.
{{הערה|שם=a6}}{{הערה|שם=treat1|1=Garth L. Nicolson, Marwan Nasralla, Joerg Haier and Nancy L. Nicolson.
Diagnosis and Treatment of Chronic Mycoplasmal Infections in Fibromyalgia and Chronic Fatigue
Syndromes: Relationship to Gulf War Illness. Biomed. Therapy 1998; 16: 266-271}}
{{הערה|שם=treat2|1=Nasrala M et al. The Pathogenesis and Treatment of Mycoplasmal Infections. Antimicrobics and
Infectious Disease Newsletter 1999;17(!!);81-88}}
 
שורה 224:
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.beok.co.il/Category/Article/14165/גוף-נפש+בתסמונת+התשישות+הכרונית-+חלק+א' גוף-נפש בתסמונת התשישות הכרונית - פורטל הבריאות beOk]
* [http://www.asaf.org.il אס"ף], אס"ף - אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה
* [http://www.fibromyalgia.co.il/CFS.html על CFS], מתוך האתר הישראלי על פיברומיאלגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תסמונת_התשישות_הכרונית"