הבדלים בין גרסאות בדף "משה צימרמן (היסטוריון)"

קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
 
==ביוגרפיה==
צימרמן למד בבית הספר היסודי והתיכון "מעלה" בירושלים. למד לתואר ראשון, שני{{הערה|{{דבר||רשימת מקבלי התארים באוניברסיטת ירושלים|1971/06/30|00305}}}} ו[[דוקטורט]] ב[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]].
 
עוסק במחקר בהיסטוריה גרמנית, היסטוריה יהודית-גרמנית, היסטוריה של יחסי [[ישראל]]-[[גרמניה]], היסטוריה של ה[[ספורט]]. צימרמן פרסם מחקרים בנושא ההיסטוריה של ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנסיפציה]] של [[יהודי גרמניה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]; ראשיתה של ה[[אנטישמיות בגרמניה]] – ה[[ביוגרפיה]] של [[וילהלם מאר]]; ההיסטוריה של ה[[ציונות]] הגרמנית; תולדות [[יהודי גרמניה]] במחצית הראשונה של [[המאה העשרים]]; גורל יהודי גרמניה ב[[מלחמת העולם השנייה]]; תפקידו של הספורט בתולדות היהדות המודרנית.
 
במקביל לעבודתו המחקרית באוניברסיטה, עסק צימרמן בפיתוח תוכניות לימוד בהיסטוריה ב[[משרד החינוך]] ב[[שנות השבעים]]. הוא כיהן כיו"ר הוועדה לתוכניות לימודים ל[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] בהיסטוריה ב[[שנות התשעים]]. בנוסף כתב ספרי לימוד בהיסטוריה לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה.
 
==פעילות ציבורית ופרשיות דיבה==
לצד פעילותו האקדמית מרבה צימרמן להביע את דעותיו במדיה הכתובה והמשודרת ב[[ישראל]] וב[[גרמניה]]. בשל סגנונו החריף והתבטאויותיו הנחשבות לשנויות במחלוקת והמשתייכות לצד השמאלי של השדה הפוליטי הישראלי נקלע לא אחת לסערות תקשורתיות וסכסוכים משפטיים לפי [[חוק איסור לשון הרע]]. מלבד תחום התמחותו, מרבה צימרמן להתראיין ולכתוב מאמרי דעה בסוגיות שונות הנמצאות על סדר היום הציבורי ומשמש כ[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] לענייני יחסי ישראל-גרמניה, [[פוליטיקה]] ו[[ספורט]].{{הערה|http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=5201}} . לפי היסטוריון פרופ׳ [[דן מכמן]] המכהן כראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] והעומד בראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ב[[יד ושם]] היו אלה "סיבות פוליטיות חוץ-מחקריות" שהביאו לפופולריות התקשורתית של צימרמן גם בגרמניה, ולאו דווקא ״תרומה מחקרית חשובה״.{{הערה|http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205152.pdf}}
 
===פרשת ידיעות תקשורת===
ב-28 באפריל 1995 פורסמה כתבה במקומון ״ירושלים״ של קבוצת [[ידיעות תקשורת]] תחת הכותרת ״פרופ' משה צימרמן: ילדי מתנחלי חברון הם בדיוק כמו נוער היטלר״{{הערה|במקביל פורסמה במקומון "תל אביב" הכתבה דומה תחת הכותרת "פרופסור צמרמורת"}} בה יוחסו לו הדברים הבאים:{{הערה|המקומון "ירושלים" של קבוצת [[ידיעות תקשורת]], 28.04.1995}}
 
ב-28 באפריל 1995 פורסמה כתבה במקומון ״ירושלים״ של קבוצת [[ידיעות תקשורת]] תחת הכותרת ״פרופ' משה צימרמן: ילדי מתנחלי חברון הם בדיוק כמו נוער היטלר״{{הערה|במקביל פורסמה במקומון "תל אביב" הכתבה דומה תחת הכותרת "פרופסור צמרמורת"}} בה יוחסו לו הדברים הבאים:{{הערה|המקומון "ירושלים" של קבוצת [[ידיעות תקשורת]], 28.04.1995}}
{{ציטוט|תוכן=הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק תופס תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר.}}
 
לאחר שעוררו הדברים סערה תקשורתית, החליט לבסוף [[היועץ המשפטי לממשלה]] דאז שלא לפתוח בהליכים להעמדתו של צימרמן ל[[משפט פלילי]] בשל תוכנה של הכתבה.{{הערה|אלי שני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, בג"ץ 7711/95}} תביעה אזרחית בגין ההשוואה בין חיילים המתנדבים לשרת בשטחים לגרמנים שהתנדבו ל[[אס אס]] נדחתה לאחר ש[[לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור#האם הפגיעה היא אישית?|מנה בית המשפט שלושה מבחני עזר]] וקבע כי אין התובעים יכולים להוכיח כי מדובר בפגיעה אישית.{{הערה|גרוס ואח' נ' צימרמן, ת"א 18275/95}} במקביל הגיש חבר הכנסת [[רחבעם זאבי]] תביעה אזרחית נוספת בגין לשון הרע כנגד צירמרמן על שכונה בכתבה בשם הגנאי ״נאצי״. שופט בית משפט השלום ברחובות [[צבי הרטל]] קבע לזאבי פיצוי בסך 20,000 ₪,{{הערה|זאבי נ' משה צימרמן, ת״א 3325/95}} אך מאוחר יותר התקבל ערעורו של צימרמן על פסק הדין.{{הערה|ליאורה בילסקי, חמדה גור אריה, "בזכות המבוכה" ה"יודנראט" במבוך המשפט הזיכרון והפוליטיקה, http://law.huji.ac.il/upload/Bilsky.pdf}}
 
תביעה נוספת הוגשה על ידי משפחת שני בשם ילדי [[חברון]].{{הערה|אלי שני ואח' נ' משה צימרמן נ' ידיעות תקשורת בע"מ, ת"א 7195/95, http://www.the7eye.org.il/verdicts/52379}} ההגנה טענה כי דבריו של צימרמן שובשו על ידי כתב ידיעות תקשורת וכי צימרמן התייחס בדבריו לילדים מסוימים שהופיעו בתוכנית רדיו וכתבת טלוויזיה ודברו בשבחו של [[ברוך גולדשטיין]] ושאת חינוכם של אלה השווה לחינוך [[הנוער ההיטלראי]]. כן נטען כי דיבר בכלליות על ״מגזר שלם״ בחברה הישראלית לו הוא מיחס ״פוטנציאל נאציסטי״. השופטת מרים מזרחי דחתה התביעה ונטתה לגירסתו של צימרמן. בפסק הדין ביססה את החלטתה על [[דיני חוזים]] וקבעה כי הופרה הבטחתו של המראיין לאפשר לצימרמן לבחון את נוסח הכתבה לפני פרסומה על מנת שיוכל לוודא את דיוק הפרטים מבחינה מחקרית ולתקנם. בנוסף נכתב בפסק הדין כי ״התובעים אינם טוענים כי הם אותם ילדים ששיבחו את פעולת גולדשטיין״ אליהם התכוון צימרמן בכתבה. בהמשך דחה בית המשפט השלום תביעה לביטול פסק הדין ולמשפט חוזר שהגישה ידיעות תקשורת בתואנה שהוסתר מבית המשפט מידע חיוני. לפי הבקשה, עד מטעם ההגנה, הכתב ה[[גרמני]] [[יורגן הוגפה]], ״עשה יד אחת״ עם צימרמן כשהעיד, מצד אחד, בפני בית המשפט כי מתן האפשרות למרואיין לעיין ולתקן את הכתבה בטרם פרסומה הינםהיא בגדר המקובל במקצוע בעוד שמן הצד השני לא ציין בעדותו כי סמוך לאותו מועד הופיעו שתי כתבות פרי עטו במגזין הגרמני [[דר שפיגל]] בהן מיוחסות לצימרמן התבטאויות דומות לאלו שהכחיש במשפטו.{{הערה|ידיעות תקשורת ואח׳ נגד משה צימרמן, ת״א 4582/03}} התביעה נדחתה בנימוק שאין בראיות עילה מספקת למשפט חוזר.
 
לאחר הרצחו של זאבי בידי מחבל ערבי קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של צימרמן שטען כי ״הציטוט בכתבה בלתי מדויק״ וכי לא ערך כלל השוואה בין [[מולדת (מפלגה)|תנועת מולדת]], בראשה עמד אז זאבי, ל[[מפלגה הנאצית]], אלא לתנועת הימין הקיצונית "[[שטאלהלם]]".{{הערה|משה צימרמן נ' רחבעם זאבי, ת"א 1070/01, http://halemo.net/edoar/0031/zeevi.html}} הערעור התקבל ברוב של שני שופטים כנגד אחת. השופטת מיכל רובינשטיין טענה בדעת מיעוט כי:
{{ציטוט|תוכן=השמעת דברי בלע, היינו הטחת הכינוי 'נאצי' אינה פרי מחקר היסטורי אקדמי של פרופ' להיסטוריה גרמנית...אלא לשון הרע במובנו הברור והגלוי, ומן הראוי לטעמי שתוסק המסקנה הפשוטה והברורה, כפי שעשה בימ"ש קמא.}}
 
בהמשך דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת [[פיצויים]] שהגיש צימרמן כנגד [[ידיעות תקשורת]] בה העריך את הנזק שנגרם לו ולתדמיתו ב-2,101,000 שקלים, אך צמצם את הסכום ל-1,200,000 שקלים מטעמי אגרה. השופטת [[ענת ברון]] נמקה את החלטתה בפסק הדין בטענה ״כי התובע עשה לו מנהג לערוך השוואות של מבקריו ומתנגדיו לגורמים ולגופים שפעלו באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, השוואות אשר מהן הוא מנסה להתנער בשלבים מאוחרים יותר באמצעות פרשנות מקילה ומתפלפלת״.{{הערה|משה צימרמן נ׳ ידיעות תקשורת, ת״א 2313/00}} וכן:
{{ציטוט|תוכן=התרשמתי כי התובע משמיע התבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות במתכוון ובאופן שיטתי, בין במדיה הכתובה ובין במדיה המשודרת, ומבקש לעורר ולעודד פולמוס ציבורי בסוגיות שהוא מייחס להן חשיבות. בכך כשלעצמו אין כל פסול, נהפוך הוא: חופש ביטוי המאפשר לאדם להתבטא ולהשמיע גם עמדות קשות, כאלה הנוגעות בעצבים החשופים של החברה, הוא אחד היסודות החשובים של חברה דמוקרטית, והוא אף היסוד המאפשר קיומו של דיון פתוח ומפרה. אולם התובע, אשר עומד פעם אחר פעם על זכותו להתבטא בלשון בוטה ולהשתמש בביטויים שנויים במחלוקת, איננו זכאי לדרוש ממשתתפים אחרים בשיח הציבורי להימנע מלבקר את עמדותיו שלו, ואף אינו יכול לצפות מהם להשיב ללשונו המושחזת בכפפות של משי.}}
 
{{ציטוט|תוכן=הנה כי כן, הוכח כי התובע אכן עורך השוואות, אנליטיות ומקצועיות, לשיטתו, בין גורמים ישראליים לבין גורמים נאציסטים ובין היתר, משווה בין נוער חברון לנוער ההיטלריסטי, למוטיבציה ותנאי השירות של חיילי היחידיות המובחרות לבין חיילי הוואפן אס.אס, בין אוהדי הכדורגל הישראליים לבין גזעני הרייך השלישי, בין שיטת החינוך בה מחנכים את נוער חברון לבין שיטת החינוך בה חונך הנוער ההיטלריסטי, בין התנ"ך לבין "מיין קאמפ", להבדיל אלף אלפי הבדלות, בין הקריאה לסילוקו של התובע מן האקדמיה לבין הקריאות שאפיינו את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, בין משפט אייכמן לבין משפט שורפי הרייכסטג וכו'.}}
 
כן כתבה כי ״הודה, למעשה, התובע בקבלת מימון מגורמים גרמניים, ואף חזר בו מן הנטען בכתב התביעה לפיו עצם האמירה לפיה מקבל הוא מימון גרמני - מהווה לשון הרע.״ לגבי הטענה כי התמיכה מוענקת לו בשל עיסוקו ודעותיו קבעה השופטת שבח כי זו ״מהווה הבעת דעה מובהקת...ומשום כך מותרת היא. … התובע גם הרי מודה במו פיו, אם כי בצורה מתחמקת, כי התמיכה ניתנת רק כאשר נשוא התמיכה עוסק בגרמניה, ומאשר למעשה קיומו של קשר בין התמיכה לבין התוכן.״
 
בסיכום פסק הדין כתבה השופטת שבח:
{{ציטוט|תוכן=גישתו היהירה והמתנשאת של התובע כלפי הזולת ודעותיו בלטה לצערי גם במהלך הדיונים, באופן שניכר היה שהתובע מטיל ספק באם האדם הפשוט, יורד לעומק דעותיו ומבין את ערכה האקדמי / אנליטי / מוסרי של התורה היוצאת מפיו. העובדה כי תביעות שהוגשו כנגד התובע, בעילת לשון הרע, נדחו, תוך שבית המשפט מגן על חופש הבעת הדעה של התובע ו/או קובע כי האמירות שיוחסו לו לא הוכחו במידה הראויה, אין בה כדי להשליך על ענייננו, וההיפך הוא הנכון. שעה שבית המשפט נתן גושפנקא לזכותו של התובע לבטא את עמדותיו, אשר לית מאן דפליג, חריגות הן יותר מהשקפות הנתבעת, על אחת כמה וכמה שיש לאפשר לזו האחרונה למתוח ביקורת על השקפות התובע...בית המשפט אינו המקום המתאים "לעריכת חשבונות" בין עמיתים למקצוע. חילוקי הדעות אמורים להיוותר בקתדרה האקדמית ולא באולם בית המשפט.}}
 
ב-10 במרץ 2005 הגיב צימרמן על ההחטלה לעיתון ״הארץ״: ״שעם כל הכבוד מדובר בפסיקה של בית משפט השלום, שעליה כבר הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי״.{{הערה|שם=הארץ|1=http://www.haaretz.co.il/misc/1.1508963}} לבסוף משך את ערעורו בהמלצת השופטים.
 
===הליגה נגד להשמצה===
צימרמן היה גם האישיות הישראלית הציבורית הראשונה ש[[הליגה למניעת השמצה]] נדרשה לפעול בעניינה.{{הערה|http://www.haaretz.co.il/misc/1.1508963שם=הארץ}} מנהלה הלאומי של הליגה,[[ אברהם פוקסמן]], פנה לשלטונות [[האוניברסיטה העברית]] ודרש את התייחסותם לנושא בהתבטאויותיו של צימרמן. מנגד דרש צימרמן את התנצלותו של מי שהיה אז ראש הקהילה היהודית בברלין, [[אלסנדר ברנר]], על שטען כי ״העובדה שפרופסורים באוניברסיטה העברית משווים בין ישראל והנאצים מלבה את האנטישמיות בגרמניה״.
מדוברות האוניברסיטה נמסר לעיתון ״הארץ״ כי ״פרופ' צימרמן הביע את דעותיו הפרטיות, שלא במסגרת אקדמית. לפיכך להנהלת האוניברסיטה העברית אין כל עניין להביע דעה לגבי התבטאויות אלו״. ״הארץ״ ציטט את תגובתו של צימרמן לפניה לשלטונות האוניברסיטה ולמבקריו, בהם גם פרופ׳ [[יעקב ברגמן]] מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית במילים: ״לא לכל כלב שנובח ברחוב אני צריך להגיב״, ו״אנשים קודם כל צריכים לדעת את העובדות לפני שהם מתחילים להשתולל״. תחילת הפרשה הייתה בפנייתו של פרופ׳ [[יעקב ברגמן]] הליגה למניעת השמצה. ביקורתו של ברגמן על האוניברסיטה ועמיתיו חורגת מתחום הפוליטיקה: ״רבים מהם מקדישים את עיקר מאמציהם לעבודה במקומות אחרים, ממעטים בפרסומים או מפרסמים מאמרים לא חשובים בכתבי עת בינוניים וירודים״.{{הערה|http://news.walla.co.il/item/683162}}.
 
==מבחר מספריו==
* וילהלם מאר – הפטריארך של האנטישמיות. ירושלים 1982
* עבר גרמני - זיכרון ישראלי. תל אביב 2002
* גרמנים נגד גרמנים, גורלם של היהודים 
1945–1938היהודים
1945–1938, תל אביב 2013 (תורגם מגרמנית)
<div style="direction: ltr;">
* Hamburgischer Patriotismus und deutscher Nationalismus. Die Emanzipation der Juden in Hamburg 1830-1865, Hamburg, Hans Christians, 1979.
* Wilhelm Marr - The Patriarch of Antisemitism, New York, Oxford UP, 1986.
* Wende in Israel - Zwischen Nation und Religion. Berlin 1996
* Geschichte der Deutschen Juden 1914-1945. München, Oldenbourg, 1997.
* Deutsch-Jüdisch, München, 2000.
* Die deutschen Juden in der Geschichte der Shoah: Keine Exklave! Tübingen 2002
* Goliaths: Deutsch-jüdische Vergangenheit: Der Judenhass als Herausforderung. Paderborn 2005
* Deutsche gegen Deutsche. Das Schicksal der Juden 1938-1945. Berlin 2008
* Die Angst vor dem Frieden. Das Israelische Dilemma. Berlin 2010
* (with E. Conze, N. Frei, P. Hayes), Das Amt und die Vergangenheit. Deutsche Diplomaten im Dritten Reich und in der Bundesrepublik. München 2010
 
</div>
 
===ספרים בעריכתו===
* משברי הלאומיות הגרמנית במאה ה-19 וה-20. ירושלים 1982
* גרמניה אחרי 1945 – ההתגברות על הטראומה? (בשיתוף עם מיכאל טוך) ירושלים 1984
* ההתנגדות לנציונל-סוציאליזם. ירושלים 1986
* מחקרים בהיסטוריוגרפיה (בשיתוף עם י. שלמון ו-[[מנחם שטרן|מ. שטרן]]) ירושלים 1987
* דרכה המיוחדת של גרמניה בהיסטוריה. ירושלים 1989
* יחסים נורמליים? 25 שנות יחסי ישראל-גרמניה. (בשיתוף עם עודד היילברונר), ירושלים 1993
* מעבר לסוברניות? האינטגרציה האירופית. (בשיתוף עם ו. ויידנפלד) ירושלים 1996
* הגרמנים 1945-19901945–1990. (בשיתוף עם ע. היילברונר) ירושלים 1998
* הרייך השלישי – הערכה מחדש. ירושלים 1999
* גרמניה וארץ ישראל – מפגש של תרבויות. ירושלים 2004
* בין המולדות. היקים במחוזותיהם. (בשיתוף עם י. חותם) ירושלים 2005
<div style="direction: ltr;">
* Zweimal Heimat. Die Jeckes zwischen Mitteleuropa und Nahost. Frankfurt 2005
* Israel-Österreich. Von den Anfäng bis zum Eichmann-Prozess. Innsbruck 2005
* On Germans and Jews under the Nazi Regime. Essays by Three Generations of Historians. Jerusalem 2006
* (with Dan Diner) Disseminating German Tradition. Leipzig 2009
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.am-oved.co.il/htmls/author.aspx?C2018=12872&BSP=12266 משה צימרמן], באתר הוצאת עם עובד
* {{ערוץ7||פרופ' צימרמן קיבל את פרס לסינג לביקורת|148837|14 במאי 2006}}
* {{הארץ|[[יאיר שלג]]|הליגה נגד השמצה מבפנים|1.1508963|10.3.2005}}
* [http://www.yadvashem.org/he/articles/interviews/moshe-zimmermann.html ראיון עם משה צימרמן] בגיליון '''זיקה''', עיתון בית הספר המרכזי להוראת השואה, [[יד ושם]]
* [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/german-past.html '''עבר גרמני - זיכרון ישראלי'''] בעריכת משה צימרמן - ביקורת ספרים באתר יד ושם
* [[אראל סג"ל|אראל סג״ל]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/749/814.html המאבק במתווה הגז: המחנה הציוני הגיע לגרמניה], באתר nrg חדשות, 21.1.2016
 
 
'''מכּתביו''':
* [http://university.qwerty.org.il/?p=972 איך ללמוד היסטוריה גרמנית מתוך צפייה בסרטי עלילה?], {{וידאו}} הרצאת וידאו באתר [[אוניברסיטה מצולמת]]
* [http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=6544:geography-of-justice-wilhelmstrasse&Itemid=556 גאוגרפיה של עשיית דין: וילהלםשטראסהוילהלם שטראסה, לודויגסבורג, פרנקפורט], באתר של אוניברסיטת תל אביב, 13 בינואר 2016
* [http://www.haokets.org/2009/11/17/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/ חזון אביגדור: איך ליברמן יביא שלום], [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]], 17.11.2009
* [http://www.haokets.org/2009/10/24/%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%95%d7%a8-%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%91%d7%95-%d7%95%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%a6/ הרהור נוגה לשבת על טיבו וצדקתו של הקונצנזוס], [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]], 24.10.2009
* {{הארץ||מה נכתב על הקיר|1.810636|18.7.2002}}
* {{nrg||גירוש זו לא בהכרח מילה גסה|425/270|22 במאי 2006|1|1}}
* {{הארץ||כיצד היינו נוהגים לו היינו ילדים גרמנים, בשנת 1933|1.1112206|14.5.2006}}
* {{הארץ||איך נקלעה המהפכה הפרולטרית לנבדל|1.1415361|6.6.2007}}
* {{הארץ||מלחמת העולם הראשונה: שם התחיל האסון היהודי|1.2385644|23 ביולי 2014}}
* [http://www.orot-books.com/2015/03/blog-post_47.html ההיסטוריה הגרמנית כקברט], באתר [[אורות (כתב עת)|כתב העת אורות]]
 
'''על כתביו''':
* {{הארץ|יצחק לאור|גט הכריתות בין הגרמנים ליהודים|1.2134527|10 באוקטובר 2013}}
 
==הערות שוליים==