הבדלים בין גרסאות בדף "משה צימרמן (היסטוריון)"

(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
{{ציטוט|תוכן=הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק תופס תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר.}}
 
לאחר שעוררו הדברים סערה תקשורתית, החליט לבסוף [[היועץ המשפטי לממשלה]] דאז שלא לפתוח בהליכים להעמדתו של צימרמן ל[[משפט פלילי]] בשל תוכנה של הכתבה.{{הערה|אלי שני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, בג"ץ 7711/95}} תביעה אזרחית בגין ההשוואה בין חיילים המתנדבים לשרת בשטחים לגרמנים שהתנדבו ל[[אס אס]] נדחתה לאחר ש[[לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור#האם הפגיעה היא אישית?|מנה בית המשפט שלושה מבחני עזר]] וקבע כי אין התובעים יכולים להוכיח כי מדובר בפגיעה אישית.{{הערה|גרוס ואח' נ' צימרמן, ת"א 18275/95}} במקביל הגיש חבר הכנסת [[רחבעם זאבי]] תביעה אזרחית נוספת בגין לשון הרע כנגד צירמרמןצימרמן על שכונה בכתבה בשם הגנאי ״נאצי״. שופט בית משפט השלום ברחובות [[צבי הרטל]] קבע לזאבי פיצוי בסך 20,000 ₪,{{הערה|זאבי נ' משה צימרמן, ת״א 3325/95}} אך מאוחר יותר התקבל ערעורו של צימרמן על פסק הדין.{{הערה|ליאורה בילסקי, חמדה גור אריה, "בזכות המבוכה" ה"יודנראט" במבוך המשפט הזיכרון והפוליטיקה, http://law.huji.ac.il/upload/Bilsky.pdf}}
 
תביעה נוספת הוגשה על ידי משפחת שני בשם ילדי [[חברון]].{{הערה|אלי שני ואח' נ' משה צימרמן נ' ידיעות תקשורת בע"מ, ת"א 7195/95, http://www.the7eye.org.il/verdicts/52379}} ההגנה טענה כי דבריו של צימרמן שובשו על ידי כתב ידיעות תקשורת וכי צימרמן התייחס בדבריו לילדים מסוימים שהופיעו בתוכנית רדיו וכתבת טלוויזיה ודברוודיברו בשבחו של [[ברוך גולדשטיין]] ושאת חינוכם של אלה השווה לחינוך [[הנוער ההיטלראי]]. כן נטען כי דיבר בכלליות על ״מגזר שלם״ בחברה הישראלית לו הוא מיחסמייחס ״פוטנציאל נאציסטי״. השופטת מרים מזרחי דחתה התביעה ונטתה לגירסתולגרסתו של צימרמן. בפסק הדין ביססה את החלטתה על [[דיני חוזים]] וקבעה כי הופרה הבטחתו של המראיין לאפשר לצימרמן לבחון את נוסח הכתבה לפני פרסומה על מנת שיוכל לוודא את דיוק הפרטים מבחינה מחקרית ולתקנם. בנוסף נכתב בפסק הדין כי ״התובעים אינם טוענים כי הם אותם ילדים ששיבחו את פעולת גולדשטיין״ אליהםשאליהם התכוון צימרמן בכתבה. בהמשך דחה בית המשפט השלום תביעה לביטול פסק הדין ולמשפט חוזר שהגישה ידיעות תקשורת בתואנה שהוסתר מבית המשפט מידע חיוני. לפי הבקשה, עד מטעם ההגנה, הכתב ה[[גרמני]] [[יורגן הוגפה]], ״עשה יד אחת״ עם צימרמן כשהעיד, מצד אחד, בפני בית המשפט כי מתן האפשרות למרואיין לעיין ולתקן את הכתבה בטרם פרסומה היא בגדר המקובל במקצוע בעוד שמן הצד השני לא ציין בעדותו כי סמוך לאותו מועד הופיעו שתי כתבות פרי עטו במגזין הגרמני [[דר שפיגל]] בהן מיוחסות לצימרמן התבטאויות דומות לאלו שהכחיש במשפטו.{{הערה|ידיעות תקשורת ואח׳ נגד משה צימרמן, ת״א 4582/03}} התביעה נדחתה בנימוק שאין בראיות עילה מספקת למשפט חוזר.
 
לאחר הרצחו של זאבי בידי מחבל ערבי קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של צימרמן שטען כי ״הציטוט בכתבה בלתי מדויק״ וכי לא ערך כלל השוואה בין [[מולדת (מפלגה)|תנועת מולדת]], בראשה עמד אז זאבי, ל[[מפלגה הנאצית]], אלא לתנועת הימין הקיצונית "[[שטאלהלם]]".{{הערה|משה צימרמן נ' רחבעם זאבי, ת"א 1070/01, http://halemo.net/edoar/0031/zeevi.html}} הערעור התקבל ברוב של שני שופטים כנגד אחת. השופטת מיכל רובינשטיין טענה בדעת מיעוט כי:
ב-10 במרץ 2005 הגיב צימרמן על ההחטלה לעיתון ״הארץ״: ״שעם כל הכבוד מדובר בפסיקה של בית משפט השלום, שעליה כבר הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי״.{{הערה|שם=הארץ|1=http://www.haaretz.co.il/misc/1.1508963}} לבסוף משך את ערעורו בהמלצת השופטים.
 
===הליגה נגד להשמצההשמצה===
צימרמן היה גם האישיות הישראלית הציבורית הראשונה ש[[הליגה למניעת השמצה]] נדרשה לפעול בעניינה.{{הערה|שם=הארץ}} מנהלה הלאומי של הליגה,[[ אברהם פוקסמן]], פנה לשלטונות [[האוניברסיטה העברית]] ודרש את התייחסותם לנושא בהתבטאויותיו של צימרמן. מנגד דרש צימרמן את התנצלותו של מי שהיה אז ראש הקהילה היהודית בברלין, [[אלסנדר ברנר]], על שטען כי ״העובדה שפרופסורים באוניברסיטה העברית משווים בין ישראל והנאצים מלבה את האנטישמיות בגרמניה״.
מדוברות האוניברסיטה נמסר לעיתון ״הארץ״ כי ״פרופ' צימרמן הביע את דעותיו הפרטיות, שלא במסגרת אקדמית. לפיכך להנהלת האוניברסיטה העברית אין כל עניין להביע דעה לגבי התבטאויות אלו״. ״הארץ״ ציטט את תגובתו של צימרמן לפניה לשלטונות האוניברסיטה ולמבקריו, בהם גם פרופ׳ [[יעקב ברגמן]] מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית במילים: ״לא לכל כלב שנובח ברחוב אני צריך להגיב״, ו״אנשים קודם כל צריכים לדעת את העובדות לפני שהם מתחילים להשתולל״. תחילת הפרשה הייתה בפנייתו של פרופ׳ יעקב ברגמן הליגה למניעת השמצה. ביקורתו של ברגמן על האוניברסיטה ועמיתיו חורגת מתחום הפוליטיקה: ״רבים מהם מקדישים את עיקר מאמציהם לעבודה במקומות אחרים, ממעטים בפרסומים או מפרסמים מאמרים לא חשובים בכתבי עת בינוניים וירודים״.{{הערה|http://news.walla.co.il/item/683162}}
1,080

עריכות