אתרונגאיוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רקע היסטורי ואידאולוגי: קישורים פנימיים, הגהה
שורה 5:
 
==רקע היסטורי ואידאולוגי==
[[יוסף בן מתתיהו]] מציין כי "בימים ההם קמו מהומות רבות בקרב הארץ (הקדם-פרובינקיה) והרבה אנשים מצאו שעת-הכשר לעשות מלוכה"{{הערה|שם=מלחמת היהודים ב ד א|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ב, פרק ד, פסקה א.}}. היה זה לקראת סוף כהונת הנשיאות של [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]], בנו-בכורו של הורדוס, כשהקבוצות הקנאיות בקשו לנצל את הנסיבות ההיסטוריות, למרוד ולחדש את המלוכה.
 
ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] התקומם [[יהודה בן חזקיה]] הגלילי{{הערה|שם=מלחמת היהודים ב ד א}}{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק י, פסקה ה, סעיפים 272-271.}} ("ראש השודדים" כהגדרת יוסף בן מתתיהו). הלה פרץ למחסן הנשק המלכותי (של ארכלאוס). בעבר הירדן התעורר שמעון{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ב, פרק ד, פסקה ב; '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק י, פסקה ו, סעיפים 277-273.}}, אחד מ"עבדי" (סוכני) המלך, בעל חזות חיצונית נאה וחזקה (בבחינת הערצת האידיאליזציה היוונית-הלניסטית) והכתיר עצמו למלך. הוא נהג באכזריות ובטרור באזור [[הירדן]] הדרומי וצפון [[ים המלח]], ובכלל זאת שריפת ארמון המלך ב[[יריחו]] ובתי מידות של עשירים, מה שמלמד על הרקע החברתי-כלכלי ואף האמוציונאלי של תופעות המרדנות.
שורה 16:
המרד מתארגן כשאתרונגאיוס מפקיד בידי כל אחד מהאחים גדוד לוחמים שמנה חמישים איש. הללו התמנו לשרי צבא ועסקו בשוד ובביזה.
 
אתרונגאיוס ייחס לעצמו תכונות של מלך, מה שמאפיין לא מעט מרידות אחרות, אף מאוחרות (תקופת [[המרד הגדול]] ו[[מרד בר כוכבא]]). יוסף בן מתתיהו מספר כי מנהיג המרד הניח כתר מלכות על ראשו והתמיד במעשי פשיטה ושוד. האויבים הראשונים שסומנו על ידי האחים היו הרומאים ותומכי הנשיא ארכילאיוסארכלאוס, אלא שגם יהודים רבים נטבחו על ידם, כאלה שבידיהם היו חפצי חן ונוי.
 
בשלב מתקדם של המרד התנפלו האחים בראש כוחותיהם על גדוד רומי בקרבת העיר [[אמאוס]] והסבו לו אבידות: הקנטוריון אריאוס וארבעים לוחמים רומיים נפלו בקרב.
 
אתרונגאיוס ואנשיו הסבו נזקים רבים לתושבים הלניסטיים עד שנלכדו בידי הרומאים והומתו. מנהיג המרד נפל בידי כוחותיו של ארכילאיוסארכלאוס, שני אחיו נפלו בידי הרומאים והאח הרביעי הסגיר עצמו לידי ארכילאיוסארכלאוס.
 
התמרדויות שמעון ואתרונגאיוס שימשו סימן ואות להתפרצויות נוספות, חלקן בשל שאיפת שלטון וחלקן אידאולוגיות ומשיחיות. באופן זה החלה להתהוות התשתית להתפרצות המרד הגדול ברומאים של שנת [[66]].
 
==הערות שוליים==