עוזר משפטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avikare (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Avikare (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
==בישראל==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - THE SUPREME COURT JUSTICES AND THEIR LAW CLERKS.jpg|ממוזער|300px|שופטי בית המשפט העליון ועוזריהם על גג בית המשפט העליון הישן במגרש הרוסים בירושלים, 1992]]
במערכת [[בתי המשפט בישראל]] הועסקו בתפקיד זה בעיקר בוגרי [[משפטים]] בשלב ה[[התמחות (עריכת דין)|התמחות]], אךבמתן סיוע משפטי לשופטים. החל מאמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] מועסקים בתפקידבמערכת עוזרים משפטיים אשר זההינם [[עורך דין|עורכי דין]].

העוזרים המשפטיים נבחרים לעבודתם בהליך מיון. מועמד אשר חפץ להתקבל למשרת עוזר משפטי, נדרש להתקבל תחילה למאגר עתודה של עוזרים משפטיים פוטנציאליים. קבלתו למאגר טעונה עמידה בתנאי סף - כגון השכלה אקדמית משפטית וציוני תואר גבוהים - וכן צליחת הליך מכרזי, הכולל מבחן מקצועי וראיון לפני ועדת בוחנים. רק לאחר קבלתו למאגר יכול המועמד להיבחר על ידי שופט למשרת עוזר משפטי. כל שופט רשאי לבחור את המועמד המתאים לו מתוך אלו שנתקבלו למאגר, לאחר שקיים ראיונות עם מספר מועמדים.
 
במקור, עוזר משפטי שהתקבל לעבודה היה נדרש לחתום על חוזה העסקה מול הנהלת בתי המשפט, המבוסס על האופי המיוחד של תפקיד העוזר המשפטי, כמעין משרת אמון שכוללת "הצמדה" לשופט מסוים, שאינו הולם מודל העסקה רגיל לפי כתב מינוי ומתן תקן. חוזה העסקה זה היה לשנה אחת, ובתום כל שנה ניתן היה להאריך את תוקף החוזה לשנה נוספת, כשההחלטה על כך נתונה לשופט ומאושרת על ידי הנהלת בתי המשפט. תקופת ההעסקה המרבית הייתה ארבע שנים, ובמקרים חריגים ניתן היה האריך את התקופה בשנתיים נוספות, אך לא מעבר לכך.