שביט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעמשי לוין |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
[[קובץ:Comet_Diagram_text_stripped.png|250px|שמאל|ממוזער|הדגמת מסלול טיפוסי של שביט]]
'''שביט''', או '''כוכב שביט''' (ב[[אנגלית]]: '''Comet'''), הוא [[גופים קטנים במערכת השמש|גוף שמימי קטן]] הדומה ל[[אסטרואיד]], אך מורכב בעיקר מ[[קרח]]. השביט נע סביב [[השמש]] במסלול [[אליפסה|אליפטי]] קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני [[ק"מ]]. בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעיתים רחוקים מכל [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.
השם העברי "שביט" ניתן לגופים שמיימיים אלה, ככל הנראה, בשל הדמיון שמצאו חכמינו בין ה"זנב הארוך" שלהם ל[[עץ|ענף]] דק, אשר נקרא ב[[עברית מקראית]] וב[[לשון חז"ל]] "שבט"{{הערה|1=ראה "[[wikt:שבט|שבט]]" ב[[ויקימילון|וויקימילון]]}}: {{ציטוט| תוכן=... ורש״י פירש, "כוכב היורה כחץ ברקים ממקום למקום וארך כשבט שהוא יורה ונראה כמי שפותח רקיע", ר"ל מטאורים. ובאופן דומה לזה פרש "הערוך" "הכוכב הנראה בשמים מנתר ממקום למקום כאדם השובט בשבט ומורידו על התינוק שמתרה בו, לפיכך נקרא שביט... |מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_37579_203.pdf פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות], מאת [[יעקב מאיר זלקינד]] ([[תרצ"ט]]), פרק ט'|מרכאות=כן}}▼
כוכב השביט אינו פולט [[אור]] מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות [[טלסקופ]], אך מדי עשר שנים חולפים סמוך ל[[כדור הארץ]] שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם בעין בלתי מזוינת.
לכוכבי השביט נקשרו אמונות שונות.▼
חקר כוכבי השביט מאפשר להבין כיצד נוצרה [[מערכת השמש]], היות שהם מכילים חומר שנותר ללא שינוי מאז היווצרותה.
שורה 35 ⟵ 31:
== בתרבות האנושית ==
▲לכוכבי השביט נקשרו אמונות שונות.
בעבר, לא ידעו [[אדם|בני אדם]] את מקורם של כוכבי השביט, ולכן הופעתו הפתאומית של השביט והיעלמותו המהירה הטילו אימה על האדם ונחשבו לאות מבשר רעות. לפני כ-300 שנים, חקר [[אסטרונום]] [[אנגליה|אנגלי]], [[אדמונד היילי]], מסמכים שתיארו כוכבי שביט שנצפו. הוא מצא שכל 76 שנים בקירוב עובר כוכב שביט בחלק מסוים של השמים. היילי החליט שכוכב זה הוא כוכב שביט יחידי, שהגיע אל קרבת השמש במחזוריות של 76 שנה. הוא טען, כי כוכב השביט ישוב ב-1758, ויעבור באותו אזור בשמים. בשנת 1758, היילי כבר לא היה בין החיים, אולם כוכב השביט שב, ממש לפי תחזיתו של היילי. מסיבה זו הוא כונה "[[שביט היילי]]".
=== ביהדות ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם#הברכה על ראיית כוכב שביט]]}}
▲השם העברי "שביט" ניתן לגופים שמיימיים אלה, ככל הנראה, בשל הדמיון שמצאו חכמינו בין ה"זנב הארוך" שלהם ל[[עץ|ענף]] דק, אשר נקרא ב[[עברית מקראית]] וב[[לשון חז"ל]] "שבט"{{הערה|1=ראה "[[wikt:שבט|שבט]]" ב[[ויקימילון|וויקימילון]]}}: {{ציטוט| תוכן=... ורש״י פירש, "כוכב היורה כחץ ברקים ממקום למקום וארך כשבט שהוא יורה ונראה כמי שפותח רקיע", ר"ל מטאורים. ובאופן דומה לזה פרש "הערוך" "הכוכב הנראה בשמים מנתר ממקום למקום כאדם השובט בשבט ומורידו על התינוק שמתרה בו, לפיכך נקרא שביט... |מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_37579_203.pdf פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות], מאת [[יעקב מאיר זלקינד]] ([[תרצ"ט]]), פרק ט'|מרכאות=כן}}
חכמים תקנו [[ברכות הראייה|ברכות לרואה]] תופעות טבע חריגות, ובין היתר שביט, כמובא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]:
{{ציטוט|תוכן=עַל הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל קוֹל הַהֲבָרָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּאָרֶץ כְּמוֹ רֵחַיִם גְּדוֹלִים, וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, '''אוֹ כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זָנָב'''--עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא עוֹלָם; וְאִם רָצָה--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית.|מקור=משנה תורה, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"ז|מרכאות=כן}}
| |||