אורוץ' ברברוסה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי תוכן שגוי |
מ שוחזר מעריכות של 46.121.142.170 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
||
שורה 1:
[[קובץ:Arudsch-barbarossa.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אורוץ' ברברוסה, אדום הזקן.{{ש}}ב[[תחריט]] זה הוא נראה עם ידו ה[[תותב]]ת, שהייתה עשויה [[כסף (יסוד)|כסף]]]]
'''אורוץ'''', הידוע כ'''אורוץ' רייס'''{{הערה|רייס או ראיס, הוא כינוי שניתן בטורקית ליורדי ים, בדרגי פיקוד. כמו קפטן.}} ו'''אורוץ' ברברוסה''' (ב[[טורקית]]: '''Oruç Reis'''; ב[[ערבית]]: '''عروج بربروس'''; וב[[ספרדית]]: '''Arrudye''', ע'רודי; [[1474]] (בערך) – [[1518]], ליד [[תלמסאן]]), היה [[שודדי ים ברברים|שודד ים ברברי]]; מושל ([[ביי]]) [[אלג'יר]] מטעם [[האימפריה העות'מאנית]]; ו"ביילרביי" ("אדון האדונים") של מערב [[הים התיכון]] מטעמה. הוא אחיו הבכור של [[ח'יר א-דין]] ברברוסה.
זקנו האדמוני העניק לו את הכינוי העממי "ברברוסה", אדום הזקן, בקרב תושבי אירופה. כינוי שדבק גם באחיו, כאשר זה ירש אותו וצבע את זקנו ב[[כופר לבן|חינה אדומה]] כדי לשמר את ההילה שאפפה את אחיו, ואת האימה שהטיל על חופי אירופה.
דבקו בו גם הכינויים "באבא אורוץ'" ו"באבא ערוג'י", כשהסתמן כאב מושיע של המוריסקים (האנוסים המוסלמים בספרד) בשנים שלאחר ה[[רקונקיסטה]]; הוא הבריח רבים מהם מספרד, ומסעות
== ביוגרפיה ==
אורוץ' נולד ב[[אי]] [[לסבוס]] ליאקופ, [[חיל פרשים|פרש]] טורקי שעבד בשירות ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]] [[מהמט השני]], ולאם [[יווני]]ה-[[נוצרי]]ה. מגיל צעיר עבד כ[[ספן]]. במהלך היתקלות ימית עם [[אבירי רודוס]], בה נהרג אחד מחמשת אחיו, נפל אורוץ' בשבי. הוא שימש במשך שנתיים כ[[עבדות|עבד]] בבניית ביצורי [[רודוס]], ובחתירה ב[[ספינת משוטים|גליאות]] של האבירים. בשלב מסוים הצליח אורוץ' לנסר את שלשלאות הברזל בהן נאזק לגליאה, ונמלט בשחייה לחוף קרוב, משם עשה את דרכו בחזרה לבית המשפחה.
בסביבות [[1512]] הופיע בחופי [[ברבריה]] יחד עם אחיו הצעיר היזיר (לימים [[ח'יר א-דין]]), בראש כנופיה קטנה, והחל בפעילותו כ[[שודדי ים|שודד ים]].
הוא הקים את בסיסו הימי באי [[ג'רבה]] הסמוך לחופי ה[[מגרב]], ומיקד את פשיטותיו על ספינות שעברו בשטח הים שבין חופי [[צפון אפריקה]] ל[[איטליה]]. ספינות סוחר שנלקחו שלל, היו מובלות לג'רבה לשם פירוקן ויצירת סירות פשיטה חדשות עבור צי שודדי הים.
בשלב מסוים חתם אורוץ' על הסכם סחר עם מושל [[תוניסיה]], והורשה לפעול מ[[נמל]] [[לה גולט]], [[תוניס]]. עובדה זו איפשרה לשודדי הים להרחיב את פעילותם לכל אזור מערב הים התיכון. הם שוטטו לאורך חופי ספרד והטילו אימה על קברניטי ספינות הסוחר הספרדיות; חילצו מוסלמים אנוסים - מוריסקים - מספרד לאפריקה, ואגרו מידע שבאמצעותו תכננו פשיטות על כפרים נוצריים באזורי החוף. מלבד חופי ספרד, ניהלו פשיטות גם על חופי דרום איטליה (ה[[מצוג'ורנו]]), ועל חופי האיים: [[מיורקה]], [[מנורקה]], [[סרדיניה]] ו[[סיציליה]].
אורוץ' לא הסתפק בפעילות-השוד הימית, וביקש להרחיב את שליטתו לתוך היבשה. בצפון אפריקה לא היו קיימות באותה תקופה הממלכות האזוריות, והוא ביקש להיכנס לכאוס השלטוני ששרר בין [[עיר מדינה|ערי המדינה]] של המגרב, תוניסיה, [[טריפולי (לוב)|טריפולי]], ו[[אלג'יר]]; ובין השבטים הערביים וה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] יושבי הארץ הוותיקים, ששכנו בהרים. כצעד ראשון, שלח אורוץ' בשנת [[1515]] את [[פירי רייס]] (أحمد محيي الدين بيري) {{אנ|Piri Reis}} - ה[[נווט]] וה[[קרטוגרף]] האיסלמי הנודע - ל[[איסטנבול]] אל הסולטאן [[סלים הראשון]], בהצעה שיפרוש עליו את חסותו, יספק לו ציוד ותגבורת צבאית, וחשוב מכל - [[אבק שרפה]], שהיה נשק שובר שוויון; בכך תשיג [[האימפריה העות'מאנית]] דריסת רגל במגרב.
ב־[[1516]], עם קבלת החסות העות'מאנית והתגבורת הצבאית, השתלט על אלג'יר וחיסל
בתקופה זו איבד אורוץ' את אחת מ[[זרוע]]ותיו, בקרב מול אחד המוצבים הספרדיים במגרב.
עם
ב־[[1518]], לאחר מצור ארוך על תלמסאן, תוך ניתוק הדרך בינה לבין אלג'יר, נמלט אורוץ' מהעיר הסגורה עם קומץ מלווים. כוח ספרדי סגר עליו וחיסל אותו. גופתו נתלתה על חומות העיר תלמסאן לאור לפידים, וראשו נשלח לסיבוב ניצחון ברחבי צפון אפריקה, ומאוחר יותר לספרד.
לאחר מותו, קיבל אחיו האדמירל [[ח'יר א-דין]] ברברוסה, את הנהגה . תחת הנהגתו התמקדו יותר במעשי הכיבוש הימי, ופחות בכיבושים פנים-יבשתיים, והידקו את הקשר עם האימפריה העות'מאנית.▼
▲לאחר מותו, קיבל אחיו
== לקריאה נוספת ==
|