פרננדו היירו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 26:
'''פרננדו רואיס היירו''' (ב[[ספרדית]]: '''Fernando Ruiz Hierro'''; נולד ב-[[23 במרץ]] [[1968]]) הוא [[כדורגלן]] עבר [[ספרד|ספרדי]] ששיחק בעמדות ה[[בלם (כדורגל)|בלם]] וה[[קשר (כדורגל)|קשר האחורי]], ו[[מאמן כדורגל]] בהווה.
היירו החל את הקריירה המקצועית ב[[ריאל ואיאדוליד]], אך שיחק במרבית הקריירה ב[[ריאל מדריד]]. ב-14 עונות במדי הקבוצה זכה היירו, בין היתר, שלוש פעמים ב[[ליגת האלופות]] וחמש פעמים ב[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|אליפות ספרד]]. הוא רשם 610 הופעות רשמיות במדי הקבוצה, וממוקם חמישי בטבלת מלך ההופעות במועדון בכל הזמנים. בשתי עונותיו האחרונות בקבוצה היה היירו ל[[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה. בהמשך הקריירה ב[[א-ריאן (כדורגל)|א-ריאן]] ה[[קטר (מדינה)|קטר]]ית ופרש במדי [[בולטון וונדררס]] ה[[אנגליה|אנגלית]].
היירו ערך קרוב לתשעים הופעות במדי [[נבחרת ספרד בכדורגל|נבחרת ספרד]], אותה אף הוביל כקפטן. הוא ממוקם רביעי בטבלת [[מלך השערים]] של הנבחרת, הישג נדיר עבור שחקן הגנה, עם 29 שערים. בשנת [[2001]] היה למלך השערים בכל הזמנים של הנבחרת, הישג בו החזיק למשך שנה עד ל[[מונדיאל 2002]]. הוא היה שותף לארבעה טורנירי [[מונדיאל]] ולשתי [[אליפות אירופה בכדורגל|אליפויות אירופה]].
שורה 41:
בעונת {{בספורט|1994|1995}} זכה היירו עם קבוצתו בפעם השנייה באליפות ספרד, והזכייה השלישית הגיעה שתי עונות אחר כך. בעונת {{בספורט|1997|1998}} זכה היירו להצלחה אירופית ראשונה עם הקבוצה, כשזכה עמה ב[[ליגת האלופות]] תחת המאמן [[יופ היינקס]]. ריאל הדיחה בשלבי הנוקאאוט את צמד ה[[גרמניה|גרמניות]] [[באייר לברקוזן]] והאלופה המכהנת [[בורוסיה דורטמונד]], וב[[גמר ליגת האלופות 1998|משחק הגמר]] גברה על [[יובנטוס]] 1:0. היירו פתח בהרכב קבוצתו במשחק הגמר, ושיחק לכל אורכו. שנתיים אחר כך, בעונת {{בספורט|1999|2000}}, הדיחה ריאל את שתי פינאליסטיות העונה הקודמת, [[מנצ'סטר יונייטד]] ו[[באיירן מינכן]], בשלבי הנוקאאוט של הטורניר, וב[[גמר ליגת האלופות 2000|משחק הגמר]] גברה 3:0 על [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]]. היירו לא נכלל בהרכב של [[ויסנטה דל בוסקה]] לגמר, אך עלה חמש דקות לסיום מהספסל במקומו של [[מיצ'ל סלגאדו]].
לקראת עונת {{בספורט|2001|2002}}, לאחר זכייתה הרביעית של ריאל עם היירו באליפות ספרד ופרישתו של [[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה [[מנולו סאנצ'יס]], זכה היירו בתפקיד הקפטן החדש של המועדון. כבר בעונת הבכורה שלו כקפטן, זכה היירו להניף את גביע אירופה. ריאל הדיחה בשלבי הנוקאאוט את באיירן מינכן ואת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], וב[[גמר ליגת האלופות 2002|משחק הגמר]] גברה 2:1 על לברקוזן בדרך לזכייה בתואר, זכייה שלישית של היירו בליגת האלופות. היירו פתח בהרכב של דל בוסקה, ושיחק לכל אורך הגמר.
בסיום עונת {{בספורט|2002|2003}}, לאחר 14 עונות ו-439 הופעות ליגה במדי ריאל מדריד, שוחרר היירו מהמועדון בצוותא עם מאמנו דל בוסקה. היירו היה שותף לתקופה עשירה בתארים עבור הקבוצה, וזכה עמה בשלוש אליפויות אירופה, חמש אליפויות ספרד, שני [[הגביע הביניבשתי|גביעים ביניבשתיים]], פעם אחת ב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]], פעם אחת ב[[גביע המלך הספרדי|גביע הספרדי]] וארבע פעמים ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]].
שורה 56:
אחד משעריו החשובים של היירו במדי הנבחרת נכבש במסגרת [[מוקדמות מונדיאל 1994]]. ספרד הגיעה למחזור הנעילה כשהיא במקום השלישי וזקוקה לניצחון על המוליכה {{נבחרת|דנמרק}} כדי להעפיל למונדיאל. בדקה ה-63 התרומם היירו היטב לכדור קרן מול יציאה של השוער הדני ונגח פנימה כדי לקבוע את תוצאת המשחק, 1:0 לספרד שהעניק לה את המקום הראשון בבית ואת הכרטיס ל[[מונדיאל 1994]]. הוא זומן לסגל הנבחרת לטורניר על ידי המאמן [[חבייר קלמנטה]], ופתח בשני משחקיה הראשונים של ספרד בשלב הבתים, בהם סיימה בשוויון 2:2 עם {{נבחרת|קוריאה הדרומית}} ושוויון 1:1 עם {{נבחרת|גרמניה}}. במשחק השלישי עלה במחצית המשחק בו ניצחה ספרד 3:1 את {{נבחרת|בוליביה}}. במשחק שמינית הגמר מול {{נבחרת|שווייץ}} כבש היירו בדקה ה-15 שער מרהיב, כשקיבל כדור במרכז המגרש, עבר בין ארבעה שווייצרים ומכעשרים מטר בעט כדור שטוח מול השוער שיצא משערו, כדי לקבוע 1:0 בדרך לניצחונה של ספרד 3:0. ברבע הגמר עלה היירו מהספסל בדקה ה-65, בהפסד נבחרתו 2:1 ל{{נבחרת|איטליה}}.
היירו זומן על ידי קלמנטה לסגל ספרד לקראת [[יורו 1996]] ב[[אנגליה]]. הוא פתח בהרכב בכל ארבעת משחקיה של ספרד בטורניר. בשלב רבע הגמר פגשה ספרד את המארחת {{נבחרת|אנגליה}}, והמשחק הסתיים בשוויון 0:0 בתום [[הארכה]]. היירו בעט ראשון ב[[דו-קרב בעיטות עונשין]] והחמיץ בדרך להדחתה של נבחרתו עם הפסד 4:2. שנתיים אחר כך, עדיין תחת קלמנטה, זומן היירו לסגל ספרד לקראת [[מונדיאל 1998]] ב[[צרפת]], שם פתח בכל משחקיה של ספרד בשלב הבתים. במשחק הראשון של ספרד מול {{נבחרת|ניגריה}}, כבש היירו ב[[בעיטה חופשית]] את שער היתרון של ספרד שקבע 1:0, אך ספרד נוצחה 3:2 בסיום. לאחר שוויון 0:0 מול {{נבחרת|פרגוואי}}, שוב כבש היירו את שערה הראשון של נבחרתו, הפעם ב[[פנדל]], בדרך לניצחון 6:1 על {{נבחרת|בולגריה}} – שלא הספיק לספרד על מנת להעפיל לשמינית הגמר. היירו המשיך להיות חלק חשוב מסגל הנבחרת גם תחת [[חוסה אנטוניו קמאצ'ו]] בטורניר [[יורו 2000]], שם שימש היירו כ[[קפטן (ספורט)|קפטן]] הנבחרת. הוא פתח עם סרט הקפטן בשני משחקיה הראשונים של ספרד בשלב הבתים, אך נפצע ולא שולב במשחק השלישי וברבע הגמר, בו הודחה ספרד על ידי {{נבחרת|צרפת}}.
ב-[[2 ביוני]] [[2001]], במשחק מול {{נבחרת|בוסניה והרצגובינה}} במסגרת [[מוקדמות מונדיאל 2002]], כבש היירו את שערו ה-27 במדי הנבחרת, עקף את [[אמיליו בוטרגניו]], והיה ל[[מלך השערים]] של ספרד בכל הזמנים - הישג נדיר עבור שחקן הגנה. הוא החזיק בתואר במשך כשנה, עד שנעקף על ידי [[ראול גונזלס|ראול]].
| |||