לי דיקסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-קפטן +קפטן)
שורה 30:
דיקסון הובא לארסנל על מנת להחליף את ה[[בלם אחורי|בלם האחורי]] הבינלאומי [[ויו אנדרסון]] שהועבר ל[[מנצ'סטר יונייטד]], אך הפך לשחקן הרכב קבוע רק לאחר זמן מה. הסיבה לכך הייתה ש[[קני סנסום]] היה הבלם השמאלי של המועדון ו[[נייג'ל וינטרברן]] שיחק בעמדת הבלם הימני, כך שבעונתו הראשונה של דיקסון בארסנל הוא השתתף בשישה משחקים בלבד, הראשון מביניהם נגד [[לוטון טאון]] בפברואר 1988. סנסום עזב את ארסנל בקיץ ואת מקומו בעמדת הבלם השמאלי תפס וינטרברן, כך שדיקסון החל לשחק בעמדת הבלם השמאלי באופן קבוע בעשר השנים הבאות.
 
דיקסון ווינטרברן היו בלמי המועדון, בעוד שה[[קפטן (ספורט)|קפטן]] [[טוני אדמס]] ו[[דייוויד אולירי]] שיחקו במרכז. ב-[[1989]] הצטרף אליהם [[סטיב בולד]] שגם כן שיחק בסטוק סיטי ונצפה על ידי גרהאם. חמשת השחקנים הללו הרכיבו את חוליית ההגנה של המועדון שהייתה מרכיב חשוב בזכייה באליפות ב-1989, לראשונה מאז [[1971]] אז שיחק בקבוצה ג'ורג' גרהאם עצמו.
 
בזמן המשחקים דיקסון נטה לספק תמיכת ל[[קיצוני (כדורגל)|קיצוני]] [[דייוויד רוקאסל]], והוא התבלט גם ביכולתו כשחקן התקפי. למשך תקופה קצרה הוא גם היה בועט ה[[פנדל]]ים של המועדון. המאבק על האליפות בעונה זו היה צמוד ונמשך עד המשחק האחרון של העונה, שהסתיים בניצחון של ארסנל על [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] בתוצאה 2 - 0, כאשר השער השני והמכריע היה תוצאה של מהלך שיזם דיקסון בדקה האחרונה של המשחק.