|
}}
[[קובץ:WikiAir Flight IL-14-02 - Even Yehuda and Kfar Netter (2).JPG|250px|ממוזער|שמאל|כפר נטר בין [[אבן יהודה]] בתחתית התמונה ונתניה ברקע]]
'''כְּפַר נֶטֶר''' הוא [[מושב עובדים]] ב[[מישור החוף]] ליד העיר [[נתניה]] השייך ל[[מועצה אזורית חוף השרון]]. כפר נטר הוקם בשנת [[1939]] כיישוב [[חומה ומגדל]] על ידי בוגרי בית הספר [[מקוה ישראל]]. הכפר נקרא על שמו של [[קרל נטר|קָרְל נֶטֶר]] שיזם והקים את מקווה ישראל והיה גם מנהלו הראשון. חלקו של המושב הותיקהוותיק כולל 70 משקים חקלאיים ששטחם כ-30 דונם האחד. ענפי החקלאות העיקריים כוללים פרדסים[[פרדס]]ים, מטעי[[מטע]]י [[אבוקדו]] ולוליםו[[לול]]ים. כמו כן פועלים במושב כרם יין, חוות סוסים, דיר ושדות ירקות. הרחבת המושב הוקמה בשנת [[2001]]. שכונת ההרחבה כוללת 82 מגרשים בגודל חצי דונם ועליהם בתים פרטיים.
במרכז המושב פועל מועדון תרבות ("בית העם") בו מתקיימות מסיבות חגים, הרצאות, חוגים ופעילויות קהילתיות נוספות. כמו כן פועלים במושב משרדי מזכירות הכפר, סופרמרקט, בית כנסת, מרפאת קופ"ח כללית, מגרש כדורסל ובסמוך לו גן הבנים. במרכז הכפר מתחם גני ילדים הכולל 4 גנים מטעם המועצה האיזוריתהאזורית חוף השרון לילדים בגילאי 3-63–6. במושב 4 גני משחקים לילדים. ילדי כפר נטר לומדים בבית הספר היסודי על שם [[חיים ויצמן|ויצמן]] ב[[בית יהושע]] ובבית החינוך המשותף חוף השרון שבשפיים.
== היסטוריה ==
===העלייה לקרקע===
כפר נטר הוא הישובהיישוב ה-50 מבין 52 יישובי חומה ומגדל. היישוב נקרא על שם קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי מקוה ישראל. תאריך העלייה לקרקע היה ב-[[27 ביולי]] [[1939]]{{הערה|{{דבר||בשרון הצפוני הוקם כפר נטר|1939/07/27|00105}}; {{דבר||המשך|1939/07/27|00614}}}}. גרעין המתיישבים הראשון כלל קבוצה של בוגרי מקווה ישראל, קבוצה של בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל ובנות מ[[משק פועלות]] בת"א, סה"כ כ-25 נפשות. ביום העלייה על הקרקע הגיעו לעזרתם שכנים מיישובים קרובים ויחד הקימו מחנה מוקף גדר ובו מגדל שמירה, 3 צריפים ו-10 אוהלים. החיים במחנה נמשכו 4 שנים. החברים חיו בשיתוף, חיי קומונה. כשנה מיום העליההעלייה לקרקע, היו כבר קרוב ל- 10001,000 דונם מעובדים. היבולים כללו שעורה, חיטה, אבטיחים, פול, שעועית, בוטנים ומספוא. כמו כן היו חמש בהמות עבודה, עגלה, שתי פרות, שני חמורים, ו-450 פרגיות. ליישוב נוספו אנשים, נערכו חתונות והוקמו משפחות. ▼
▲כפר נטר הוא הישוב ה-50 מבין 52 יישובי חומה ומגדל. היישוב נקרא על שם קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי מקוה ישראל. תאריך העלייה לקרקע היה [[27 ביולי]] [[1939]]{{הערה|{{דבר||בשרון הצפוני הוקם כפר נטר|1939/07/27|00105}}; {{דבר||המשך|1939/07/27|00614}}}}. גרעין המתיישבים הראשון כלל קבוצה של בוגרי מקווה ישראל, קבוצה של בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל ובנות מ[[משק פועלות]] בת"א, סה"כ כ-25 נפשות. ביום העלייה על הקרקע הגיעו לעזרתם שכנים מיישובים קרובים ויחד הקימו מחנה מוקף גדר ובו מגדל שמירה, 3 צריפים ו-10 אוהלים. החיים במחנה נמשכו 4 שנים. החברים חיו בשיתוף, חיי קומונה. כשנה מיום העליה לקרקע, היו כבר קרוב ל-1000 דונם מעובדים. היבולים כללו שעורה, חיטה, אבטיחים, פול, שעועית, בוטנים ומספוא. כמו כן היו חמש בהמות עבודה, עגלה, שתי פרות, שני חמורים, ו-450 פרגיות. ליישוב נוספו אנשים, נערכו חתונות והוקמו משפחות.
===המעבר לחלקות הקבע===
בשנת [[1943]] פורק המחנה והתושבים עברו למגורי הקבע. לאורך הכפר נפתחה דרך מדרום לצפון ומשני צידיה החלקות. בראש החלקה ליד הדרך הראשית תוכננו הבתים והמבנים הנוספים כמו לול, רפת וסככה ומאחוריהם - השטח החקלאי. בין כל שתי חלקות היתההייתה דרך שירות משותפת וצינור מים משותף שהיה צריך להגיע עד קצה החלקה. בחלקה שגודלה כ-25 דונמים גידלו ירקות ומספוא. לחברים לא היה הון עצמי וכל מה שנרכש להקמת המשק היה בכספי התקציב שחולק במשורה. התקציב איפשר "חצי סוס", סוס אחד לשני משקים שכנים וכך גם "חצי עגלה", "חצי מחרשה" ו"חצי משדדה".
לאורך הכפר, במקביל לדרך הראשית, מהצד הדרומי עד המרכז, הונח צינור מים שהגיע מקיבוץ תל יצחק הסמוך. התעלה נחפרה בידיים, באתיםב[[את (כלי)|אתים]] ובמקושיםוב[[מכוש]]ים והמים הספיקו רק בקושי. רק ב-[[1945]] נחפרה באר בצד הדרומי של הכפר. הקידוח המוצלח סיפק מים בשפע וצינור המים הוארך עד קצה הכפר.
באותן שנים ראשונות לא היה תקציב לבניית בתי מגורים, לכן נאלצו התושבים לגור במבני הרפתות. הרפתות נבנו בצורת מלבן בגודל שישה על ארבעה מטרים עם דלת אחת ושני חלונות. המבנה היה עשוי מבלוקים דקים. הגג, שהיה עשוי מפלטות בטון טרומי, נבנה בצורה קשתית שהעניקה לו חוזק ללא שימוש בברזל יקר. כדי למנוע דליפות מי גשמים צופה הגג בשכבת זפת. עד היום ניתן לראות בחלק מהמשקים מבנים יחודייםייחודיים אלו.
===הכפר גדל ומתפתח===
ב-[[1951 בנתה]] [[הסוכנות היהודית]] בתים לתושבי הכפר. באותן שנים הצטרפו לכפר תושבים נוספים, בינהםביניהם פליטי שואה. הצטרפו גם חיילים משוחררים ששוכנו ברחוב השלום, שהוא כמעט היחיד שאין לו את כל מכסת הקרקע ליד הבית. את שארית הקרקע קבלו תושבי רחוב השלום באדמות חנון, אדמות מצפון לכפר שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת השחרור. בשלב זה מנה הכפר 70 משקים. הרחוב האחרון שיושב הוא זה הסוגר את הכפר מצפון, כיום רחוב האלון. הרחוב יושב על ידי אנשים ותיקים בארץ, חלקם יוצאי קיבוצים, שעברו לעיר ושוב חזרו לחקלאות.
לאורך הכפר היתההייתה דרך עפר שהיוותה את רחובו הראשי. באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נסלל כביש בתוואי זה, כיום רחוב ההדרים, והיישוב הפך להיות מסודרלמסודר ומטופח יותר. ענפי החקלאות השתנו מרפת וירקות לפרדסים ומטעים. בשנת [[1970]] הוקמה שכונה חדשה בכפר בשם "שיכון בנים", כיום צדו המזרחי של רחוב השיטה, לראשונה ללא חלקות חקלאיות.
===שכונת ההרחבה===
בשנת [[2001]] הוקמה שכונת ההרחבה בה 82 מגרשים בשטח של חצי דונם האחד. השכונה מחוברת למושב בכביש ובנוסף בשביל הליכה מרוצף ומואר בלילה שאורכו כקילומטר, העובר דרך השדות.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.facebook.com/kfarnetter דף הפייסבוק של כפר נטר (מחליף את האתר שנסגר)]
* [https://kfarnetterhistory.blogspot.co.il/ ההיסטוריה של כפר נטר (מחליף את האתר שנסגר)]
* [https://hof-hasharon.co.il/city/%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A0%D7%98%D7%A8/ כפר נטר באתר המועצה האזורית חוף השרון]
==הערות שוליים==
{{מועצה אזורית חוף השרון|בחירה=[[כפר נטר]]}}
{{קצרמר|מושבים}}
[[קטגוריה:מושבים]]
| 