המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) – הבדלי גרסאות

'''המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית''' התנהלה בין [[ממלכת הבסבורג|אוסטריה]] לבין [[האימפריה העות'מאנית]]. [[הסכם קרלוביץ]] שנחתם בשנת [[1699]] לא היה מקובל על [[האימפריה העות'מאנית]], ושתים עשרה שנים לאחר מכן, החלו הטורקיםהעות'מאנים במסע נקמה על התבוסה שלהם ב[[קרב וינה]] בשנת [[1683]]. ראשית, [[וזיר גדול|הווזיר הגדול]] בלטצ'י מחמטמהמט הביס את [[צבא האימפריה הרוסית]] בפיקודו של [[פיוטר הגדול]] במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711)]]. לאחר מכן, במהלך [[המלחמה הוונציאנית-עות'מאנית (1714–1718)]], כבש הווזיר הגדול [[סילחדר דמט עלי פאשה]] מחדש את [[מוראה]] מ[[הרפובליקה של ונציה]] בשנת [[1715]]. כתגובה, אוסטריה, שהייתה ערבה בהסכם קרלוביץ, איימה על האימפריה העות'מאנית, ובתגובה האימפריה העות'מאנית הכריזה מלחמה נגד אוסטריה.

בשנת [[1716]], [[הנסיך אויגן מסבויה]], ניצח את הטורקיםהעות'מאנים ב[[קרב פטרוברדין]], ובאוקטובר אותה שנה כבש את ה[[באנאט]] ואת בירתו [[טימישוארה]]. בשנה לאחר מכן, אחרי שהאוסטרים כבשו את [[בלגרד]], הטורקיםהעות'מאנים ביקשו שלום ובשנת [[1718]] נחתם [[שלום פוז'ארוואץ]]{{הערה|Ingrao, Charles; Samardžić, Nikola; Pešalj, Jovan, eds. (2011). The Peace of Passarowitz, 1718. West Lafayette: Purdue University Press.}}

על פי ההסכם שמרו האוסטרים על שליטתם בבלגרד, ובנוסף ההסכם אישר פעם נוספת את שליטתם בשטחים שהם קיבלו בשנת 1699, והשאיר את הטורקיםהעות'מאנים עם שליטה על הגדה הדרומית של ה[[דנובה]]. המלחמה הובילה לאבדן של נחלות אוסטריות ב[[איטליה]] לטובת [[ספרד]], אשר ניצלה את מיקוד האוסטרים ב[[בלקן]], ובעקבות כך פרצה [[מלחמת הברית המרובעת]].