סטנלי בולדווין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 133:
עם התמנותו לראש הממשלה, ציינו בעיתונות את כח הנאום שלו, החוש המדיני שלו וקצב העבודה שלו{{הערה|{{דואר היום||פתיחת המורשון האנגלי|1923/05/30|00506}}}}.
 
בתחילה בלדווין לקח על עצמו גם את תפקיד שר האוצר תוך שהוא שואף לצרף לממשלה את הליברל לשעבר [[רג'ינלד מק'קנה]]. עם כישלון מהלך זה הוא מינה את [[נוויל צ'מברליין]] לתפקיד. במדיניות החוץ, בולדווין פעל להקל על גרמניה את עול הפיצויים שהוטלו עליה. הוא טען שגרמניה נמצאת לקראת קריסה וקריסתה תזיק לאירופה הרבה יותר מהקלת עול הפיצויים{{הערה|{{דואר היום||בולדוין במורשון|1923/07/13|00204}}{{ש}}{{דואר היום||אמריקה תתערב בענייני אירופה|1923/10/26|00405}}{{ש}}{{דואר היום||צרפת והצעתו של ה' בולדוין|1923/10/29|00307}}}}. בולדוין גם הצליח להוריד את מצבת החובות של ארצו בחצי וזכה לפופולריות רבה כמי שמשרה אוירה של שלום ושגשוג{{הערה|{{דואר היום||הפתעה מדינית באנגליה|1923/08/01|00202}}}}.
 
לשמרנים היה רוב ברור ב[[בית הנבחרים הבריטי|בית הנבחרים]] והם יכלו למשול במשך חמש שנים לפני שיערכו בחירות כלליות נוספות. אך בולדווין חש עצמו כבול למחויבותו של בונאר לואו מהבחירות הקודמות שלא יהיה שינוי במחירים ללא קיומן של בחירות נוספות. כאשר פנה בולדווין למדיניות ה[[פרוטקציוניזם|פרוטקציוניסטית]] שתישאר מדיניות המפתח של המפלגה במשך כל ימי חייו, בניגוד למדיניות הסחר החופשי שנהגה עד אז, בתקווה שהיא תסייע להוריד את ה[[אבטלה]] ההולכת וגוברת ותמריץ את ההתאוששות הכלכלית, החליט בולדווין לקיים בחירות מקודמות בדצמבר [[1923]] כדי לקבל מהציבור מנדט לשינוי. תוצאות הבחירות היו רחוקות מציפיותיו. השמרנים זכו ב-258 מושבים בפרלמנט, הלייבור ב-191 והמפלגה הליברלית שהתאחדה מחדש זכתה ב-159 מושבים. תוצאות הבחירות נתפסו בציבור כאי אמון במדיניות הפרוטקציוניסטית של בולדווין. בולדווין נותר ראש הממשלה עד לפתיחת מושב הפרלמנט בינואר [[1924]], בו הובסה הממשלה ב[[הצעת אי-אמון]], שבעקבותיו הוא התפטר מידית מתפקידו.