קרב כף פיניסטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לנזיפה חמורה
מ הוספת קישור להים הקריבי
שורה 43:
 
== המרדף אחר וילנב==
הידיעות על יציאת הצי המאוחד מן הים התיכון הגיעו אל [[האדמירליות הבריטית]] ב[[לונדון]] ב־25 באפריל, ומיד נשלחו הוראות להדק את ההסגר על נמלי [[פרול (ספרד)|פרול]] (10 אוניות־קו בפיקוד תת-אדמירל רוברט קולדר) וברסט (25 אוניות בפיקוד אדמירל [[ויליאם קורנווליס]]). באותו זמן סיירו אוניותיו של נלסון בין [[סרדיניה]] וחוף [[צפון אפריקה|אפריקה]] . רק ב־5 במאי, לאחר שהגיע אליו מידע חדש כי הצי הפליג מערבה אל [[הים הקריבי]], שב נלסון אל גיברלטר, וב־12 בחודש הפליג בעקבות וילנב.
 
דה וילנב המתין כמתוכנן ב[[פור-דה-פראנס]] לבואן של 21 האוניות מברסט מבלי לדעת כי לא עלה בידן לפרוץ את ההסגר הבריטי. השייטת של מיסייסי, שאמורה הייתה להימצא במקום המפגש, נקראה עוד קודם על ידי נפוליאון לשוב לאירופה, כשנדמה היה כי וילנב לא יצליח לפרוץ את ההסגר על טולון. לאחר כשבועיים באפס מעשה שוכנע וילנב על ידי מושל מרטיניק לנצל את ההמתנה לכיבוש המצודה הבריטית ב[[דיאמונד רוק]], אי סלעי סמוך למרטיניק, אף שהדבר לא נכלל בפקודותיו, וב־3 ביוני נכנע חיל המצב הבריטי לאחר הרעשה כבדה מן הים. באותו זמן הגיעו הוראות חדשות מנפוליאון: וילנב הצטווה להמתין לבואן של שתי אוניות קו נוספות, להאריך את שהותו במקום בחודש ימים ולתקוף את מאחזי הבריטיים באיים הקריביים. אחר כך עליו לשוב לצרפת, להתחבר עם הצי של ברסט בפיקוד גנטום ויחד לחפות על הפלישה המתוכננת. עוד נאמר באיגרת, כי נלסון הפליג אל מצרים בחיפושיו אחריו. לאמיתו של דבר היה האדמירל הבריטי מרחק שני ימי הפלגה בלבד מ[[ברבדוס]], אליה הגיע ב־4 ביוני. דבר בואה של השייטת הבריטית לברבדוס התגלה לווילנב במקרה, מפי שיירת אוניות סוחר בריטית שלכד בדרכו לתקיפת [[אנטיגואה]], והוא החליט לשוב מיד אל פרול מבלי להשלים את המשימה החדשה שהוטלה עליו. הצי המאוחד יצא לדרכו ב־11 ביוני 1805, כשנלסון שוב בעקבותיו.