בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לדיקטטורה
שורה 98:
תגובת האופוזיציה הייתה חלשה. רבים מהסוציאליסטים, הליברלים והמתונים החרימו את מושב הפרלמנט, וקיוו כי בכך יהיה כדי להכריח את המלך לפטר את מוסוליני. אך על אף הנהגתם של אנשי השמאל בידי אישים כ[[אנטוניו גראמשי]] ו[[פייטרו נני]], והליברלים בידי [[פייטרו גובטי]] ו[[ג'ובאני אמנדולה]], לא הצליח השמאל לנצל את המצב ליצירת מחאה המונית שתערער את יסודות המשטר. המלך, שחשש מאלימות, השאיר את מוסוליני בתפקידו. בהתנגדות רצינית יותר נתקל מוסוליני במפלגתו. הקיצונים והאלימים סברו שמוסוליני היה מתון מדי בתגובתו, אחרים זממו להצטרף אל אנשי השמאל ולהפילו.
 
ב-[[3 בינואר]] [[1925]] נשא מוסוליני נאום בפני הפרלמנט בו לקח אחריות למעשי האלימות של אנשיו (אם כי לא הזכיר במפורש את מאטיאוטי), והבטיח לדכא את המתנגדים לו. הוא הסיר כל מראית עין של פרלמנטריזם וייסד דיקטטורה מוחלטת. לפני שנשא את נאומו הכו אנשי החולצות השחורות את אנשי האופוזיציה, ומנעו את הופעת עיתוני האופוזיציה. מוסוליני ניבא שברגע בו יראה ההמון כי הוא מחזיק בידו בביטחון בהגה השלטון, יתמוך בו הרוב הדומם שטרם גיבש את דעתו. מ-1925 דוכאה בכוח כל התנגדות לשלטונו, ופעילות אופוזיציונית נאסרה. משבר מטיאוטי הביא להפיכת שלטונו של מוסוליני מרפובליקה פשיסטית לדיקטטורהל[[דיקטטורה]] טוטליטרית.{{הערה|שם=הערה_א}}
 
==הדיקטטורה הפשיסטית==