הסנאט הרומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ הוספת קישור לדיקטטורה
שורה 22:
 
== חברות ==
בתקופת המלוכה היו בסנאט 100 חברים שמונו על ידי המלך. עם הקמת הרפובליקה הגוף גדל ל-300 חברים בערך, אשר מונו על ידי הקונסולים. בשנים 312-316 לפנה"ס סמכות המינוי עברה ל[[קנסור]]ים. בדיקטטורה של לוקיוס קורנליוס סולה מספר החברים הוגדל ל-600. בימי הדיקטטורהה[[דיקטטורה]] של [[יוליוס קיסר]] גדל מספר החברים לסביבות האלף. [[אוגוסטוס]] החזיר את המספר ל-600, אולם ב[[הקיסרות הרומית|תקופת הקיסרות]] הוא הוגדל שוב עד שבתחילת המאה השלישית לספירה הוא מנה כ-800-900 חברים.
 
חברותו של [[סנטור לכל חייו|סנאטור הייתה לכל החיים]] ויכלה לפקוע רק בהוראת הקנסורים, שהרכיבו את רשימת הסנאט (lectio senatus) כל חמש שנים, אם חשבו שהוא ביצע מעשה "כנגד המוסר הציבורי" אך בדרך כלל, רק סנאטורים זוטרים סולקו על ידי הקנסורים, מלבד מקרים יוצאי דופן של קנסורים נוקשים ומחמירים כמו [[מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס]]. לסנאטור מסולק הייתה אפשרות לחזור להיות חבר הסנאט אם הוא כיהן לאחר מכן כ[[מגיסטראט]]. בזמן הטריבונאט של [[פובליוס קלודיוס פולכר]] חוקק חוק שמחייב את הקנסורים להעמיד למשפט את חבר הסנאט החשוד, ובכך הוגבלה סמכותם לסלק אישים מן הסנאט.