יהדות פרנקפורט – הבדלי גרסאות

[[המאה התשע עשרה]] עמדה בסימן ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] – פרנקפורט נכבשה על ידי [[נפוליאון]] ב[[מלחמות הז'ירונדינים]] בשנת [[1792]], ונכבשה שוב בשנת [[1796]] – כיבוש שבמהלכו נשרף הגטו ולמעשה התבטל. בשנת [[1806]] הוקמה [[הקונפדרציה של הריין]], תחת שלטונו של נפוליאון. [[האימפריה הרומית הקדושה]] חדלה מלהתקיים, וכתוצאה מכך נהנו יהודי פרנקפורט משוויון זכויות מלא – כדוגמת שאר נתיניו של נפוליאון. נפוליאון הובס ב[[לייפציג]] בשנת [[1813]], ועם תום שלטונו על פרנקפורט בוטל גם שוויון הזכויות. נסיגה נוספת חלה בפרעותב[[פרעות "הפ-הפ"|פרעות 'הפ-הפ']] (שנקראו כך על שם קריאה אנטישמית זו של ההמון) בשנת [[1819]], אך תהליך ה[[אמנציפציה]] החל, וב-[[2 בספטמבר]] [[1824]] התפרסם צו של ה[[בונדסטאג]], המכיר ביהודים כאזרחים שווי זכויות. החוק החדש לא הביא לשוויון זכויות גמור, שהושג רק ב-[[16 בספטמבר]] [[1864]], עת הוכרז על שוויון זכויות גמור לכל אזרחי [[העיר החופשית פרנקפורט]]. שנתיים מאוחר יותר סופחה העיר ל[[פרוסיה]].