סהרה המערבית – הבדלי גרסאות

המאבק של חזית פוליסריו התבטא בין היתר בתקיפות שנועדו להביא לקיומו של משאל עם באזור. בשנת 1974, ספרד הכריזה שהיא למעשה מוכנה לארגן משאל עם אשר יכלול אפשרות של הגדרה עצמית לאוכלוסייה החיה בסהרה המערבית. תגובתו של מלך מרוקו להכרזה זו הייתה שמדינתו לא תקבל את תוצאות משאל העם מכיוון שהוא כולל את האופציה לעצמאות של הטריטוריה. המועצה הכללית של האו"ם דחקה בספרד לדחות את קיומו של משאל העם, עד אשר היא תוכל להחליט על הליך ה[[דה-קולוניזציה]] שתכלול חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.<ref name=":0" /> ב-20 בספטמבר 1988, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה 621, למנות נציג מיוחד בסהרה המערבית. המועצה אף ביקש ממזכ"ל האו"ם לקיים משאל עם להגדרה עצמית עבור האנשים הסהרווים, אשר יהיה מפוקח ומאורגן באמצעות האו"ם ובשיתוף פעולה עם [[האיחוד האפריקאי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|הכותב=United Nations|כותרת=S/RES/621|אתר=|תאריך=1998}}</ref> ההחלטה לקיים את משאל העם נתמכה בין היתר בהסכמתם של ממלכת מרוקו ותנועת חזית פוליסריו ולכן רק לאחר מכן, בשנת 1900, בהחלטה 658 של מועצת הביטחון הוקם כוח משימה של האו"ם, שמטרתו לקיים משאל עם בסהרה המערבית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES658.php|הכותב=United Nations|כותרת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|אתר=|תאריך=1990}}</ref> תוכנית זו נקראה "תוכנית ההתיישבות", כאשר יעדה המרכזי הוא קיום משאל עם חופשי והוגן שבו האנשים הסהרווים יוכלו לממש את זכותם להגדרה עצמית ולבחור בעצמאות או במיזוג עם מרוקו. הזכאות להצבעה התבססה על מפקד האוכלוסין האחרון שביצע השלטון הקולוניאלי הספרדי שמנה כ-75,000 איש. צוות משלחת האו"ם, MINURSO, שתפקידו לפקח על הפסקת האש באזור וכן על משאל העם, התחיל לפעול בספטמבר שנת 1991 כאשר משאל העם היה אמור להתקיים בשנת 1992.