יום-טוב ליפמן הלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB |
|||
שורה 25:
==קורות חייו==
נולד בשנת [[1579]] ב[[ואלרשטיין|וואלרשטיין]] שב[[בוואריה]] {{גר|Wallerstein}}. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל ה[[מהר"ל]] מ[[פראג]] ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה ב[[משנה|ש"ס]] ובפוסקים, עסק ב[[קבלה]], ב[[פילוסופיה]] וב[[דקדוק]] ורכש השכלה נרחבת ב[[מתמטיקה]], ב[[אסטרונומיה]] וב[[מדעי הטבע]].
שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. ביום [[א' באדר]] בשנת [[1643]], חזר ר' התוספות יום טוב למעמדו הקודם כרב הקהילה (דבר שנאסר עליו להיות לפני-כן). את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו, ואת יום חזרתו למעמדו הקודם קבע ליום שמחה. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}
חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה '''מעדני מלך''' ו'''לחם חמודות'''. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו ל'''מעדני יום טוב''' ו'''דברי חמודות''' "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_13050_158.pdf|מידע נוסף= מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל}}}}
ב-[[1631]] עבר ל[[פולין]] וישב ב[[לובלין]], [[ברסט ליטובסק|בריסק]], [[נמירוב]] וב[[לודמיר]]. תבע לחזק את ה[[חרם (הלכה)|חרם]] והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.
ב-[[1643]] נתמנה לרבה של [[קרקוב]], ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום [[א' באדר]] שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל.
שורה 79:
* {{אנצ דעת|1112}}
* [[s:עיקר תוי"ט על תמיד ה|עיקר תוספות יום טוב]] בוויקיטקסט. כאן כדוגמה הובא עיקר תוספות יום-טוב על מסכת תמיד, אך הפירוש הועלה לוויקיטקסט ברוב המשניות.
* [http://hebrewbooks.org/14284 תוספות יום-טוב] מודפסים לצד המשנה במהדורה מחודשת משנת 1953, על פי מהדורות קדומות מאירופה, [http://nunbetbooks.co.il/storage/pic181/181233.jpg כמו זו] משנת [[ה'תקצ"ז]] (1837) הנמכרת ב [http://nunbetbooks.co.il אתר הספרים נ"ב].
* [http://hebrewbooks.org/41118 עיקר תוי"ט] על המשניות במהדורת 'תפארת ישראל' ורשה תרכ"ג (1863)
* [http://www.yom-tov.area.co.il/ אתר בנושא רבי יום-טוב ליפמן הלר]
| |||