היתר מכירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פולמוס השמיטה בשנים האחרונות תשס"א, תשס"ח: תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
קיימות שלוש דעות עיקריות לגבי תחולת השמיטה על אדמות בבעלות של גויים בארץ ישראל:
# מצוות השמיטה חלה גם על אדמות של גויים, לפי שיטת [[המבי"ט]] (רבי משה מטראני). התוצרת החקלאית של גויים מאדמות ארץ ישראל קדושה בקדושת שביעית ואסור ליהודי לעבוד בשדה של גוי בשמיטה. עם זאת, בניגוד לאדמות בבעלות יהודית, מותר לאכול תוצרת [[צמח חד-שנתי|חד-שנתית]] משדות הגויים, כלומר לא חלה עליה [[גזירת ספיחין]], ואין חובה למנוע מגוי לעבד את השדה שלו, בתנאי שהוא לא עושה זאת בשליחותו של יהודי. חלק מההולכים בשיטה זאת סוברים שמותר לקנות פירות מגויים, וחלק, כמו ה[[של"ה]] (רבי ישעיה הלוי הורוביץ), אוסרים על כך ומתירים רק לקבלם במתנה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/013kuntresshashmitacc.pdf יעקב דוד רידב"ז, '''קונטריס השמיטה''', תרס"ט], עמודים יא-יב. }}
# מצוות השמיטה אמנם חלה על אדמת הגוי, אולם הפירות הגדלים באדמת הגוי אינם קדושים בקדושת שביעית.
# מצוות השמיטה אינה חלה על אדמות בבעלות גוי. האיסור של ה[[תורה]] לעבד את האדמה בשנת השמיטה חל אך ורק בארץ ישראל, וגבולות ארץ ישראל בימינו נקבעים על סמך הבעלות היהודית. אדמות הנמכרות לגוי אינן חלק מארץ ישראל, ויהודים יכולים לעבד את האדמה בשמיטה, כמו בכל מקום אחר מחוץ לארץ.{{הערה|[[ספר התרומות]]; [[הגר"א]] בביאורו על {{שולחן ערוך|יורה דעה|שלא|ו}}.}}
שורה 33:
==איסורי השמיטה והיתר המכירה==
היתר המכירה מבוסס על כך שהאדמה החקלאית נמכרת לגוי, ועל כן חלים עליה הדינים של אדמת גוי. למכירה שלוש מטרות:
# לדאוג שהתוצרת לא תהיה קדושה ב[[קדושת שביעית]], כדי שיהיה ניתן לסחור בתוצרת, שיהיה ניתן לייצאה לחוץ לארץ ושהצרכן לא יצטרך לשמור אותה בקדושת שביעית.
# לאפשר עבודה בשדה, של יהודים או לפחות של גויים.
# לדאוג שלא יחול על התוצרת החד-שנתית [[גזירת ספיחין]], כדי שהיא תהיה מותרת לאכילה.
לגבי כל אחת ממטרות אלה, ישנה מחלוקת האם שייכותו של השדה לגוי פותרת את הבעיה:
* בעניין קדושת שביעית של הפירות, לפי שיטת [[המבי"ט]] ובנו ה[[מהרי"ט]] (רבי יוסף מטראני), הפירות והירקות הגדלים בשדה של גוי קדושים בקדושת שביעית. לעומת זאת, רבי [[יוסף קארו]] כתב בספרו "[[כסף משנה]]",{{הערה|על {{רמב"ם|זרעים|שמיטה ויובל|ד|כט}}.}} שהתוצרת החקלאית של שדה גוי אינו קדוש בקדושת שביעית. [[היישוב הישן]] בירושלים נהג כשיטת רבי יוסף קארו, אך ה[[רידב"ז]] (הרב יעקב דוד וילובסקי) וה[[חזון איש]] (רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]]) פסקו כשיטת המבי"ט וכך למעשה נהוג ב[[בני ברק]]. בסוף ימיו הוביל הרב [[יוסף שלום אלישיב]] את הגישה שגורסת כי יש בפירות של גויים קדושת שביעית, בעוד ש[[העדה החרדית]] ותומכי היתר המכירה טוענים שאין בפירות של גויים קדושת שביעית.
* לגבי איסור העבודה בשביעית, ישנן גישות שונות בקרב התומכים בהיתר המכירה. לפי השיטה המקלה, פוסקים כשיטה שבשדות גויים לא חלה השמיטה כלל, וממילא מותר ליהודי לעבוד בשדה. גישה אחרת גורסת ששמיטה חלה בשדות של גויים, אולם הגוי אינו מצווה על השמיטה והיהודי אינו חייב למנוע ממנו לעבוד בשדה של גוי, ולכן את העבודות בשדה על הגויים לעשות. בנוסף, התומכים בהיתר המכירה גורסים שבמלאכות דרבנן ניתן להקל, מכיוון ששמיטה כולה היא בימינו מדרבנן, ועל כן ניתן לעשותם על ידי יהודי. הרב [[שאול ישראלי]] טען{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/j1430 התורה והמדינה, ד', עמודים קסא-קעב].}} שהמתירים לא התירו את כל ארבעת ה[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכות]] שמקורן בתורה: [[מלאכת זורע|זריעה]], זמירה, [[מלאכת קוצר|קצירה]] ובצירה. לעומת זאת, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] טען שהרבנים המתירים התירו לגמרי קצירה ובצירה מאחר שקדושת שביעית פקעה, ובתנאי שהקצירה והבצירה אינן נעשות לצורך הקרקע או האילן אלא רק בשביל הפירות.{{הערה|התורה והמדינה, קובץ ד', עמוד ק"פ.}}
שורה 49 ⟵ 48:
פיתרונות הנוגעים לאופן המכירה:
* מכירה לזמן מוגבל. פתרון זה שימש בשמיטת תרמ"ט ותמך בה הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].{{הערה|ספר השמיטה, עמוד סא.}} על מנת להדגיש שהמכירה היא אכן מכירה מלאה, נרשם בחוזה המכירה שיש רשות לקונה לחפור בשדה בורות שיחין ומערות ולעשות בו כל שינוי.{{הערה|ספר השמיטה, עמוד עו.}} מצד שני, רישום זה ספג ביקורת בטענה שהיא מעמידה בספק את גמירות הדעת של המכירה, שכן אין כל כוונה שהגוי יחפור בשדה וספק אם מישהו יאפשר לו זאת.{{הערה|1=מכתב של הרב זאב ויטמן, [http://www.hebrewbooks.org/j1605 אור ישראל, כסלו תשס"ב], עמוד קנב.}} בפועל המכירה נעשית לשנתיים, כיוון שקדושת פירות שביעית ממשיכה חודשים רבים לתוך השנה שאחרי שנת השמיטה.
* מכירה של העצים על מנת שהגוי יקצץ אותם, יחד עם האדמה שהעצים יונקים ממנה (אך לא הקרקע שתחתיה). פתרון זה מבוסס על כך שמותר למכור לגוי עפר ועצים המיועדים לכריתה. פתרון זה משמש ביחד עם המכירה לזמן מוגבל באופן שהגוי הוא זה שבוחר האם לקצץ את העצים ורק אם הגוי אינו מקצץ אותם המכירה חלה.{{הערה|ספר השמיטה, עמוד עה.}}
*מכירה מוחלטת של הקרקע לזמן בלתי מוגבל, עם אופציה לקנות בחזרה את הקרקע לאחר השמיטה.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנד.}}
בחירת הקונה:
*מכירה של הקרקע לידי אדם שאיננו נחשב עובד עבודה זרה, שכן לפי דעות מסוימות האיסור אינו חל על גויים שאינם עובדי עבודה זרה. בהתאם לכך, בשמיטות הראשונות בקשו הרבנים שהמכירה תהיה דווקא לערבי (ישמעאלי).{{הערה|ספר השמיטה, עמוד קט.}} אמנם באחת השמיטות המכירה התבצעה לנוצרי מ[[צרפת]] לבקשת [[הברון רוטשילד]] שהכירו. הרב [[שלמה גורן]] בהיותו הרב הראשי לישראל ביצע את המכירה לגוי שהיה בהליכי גיור והסכים לדחות את סיום הגיור לשנה על מנת להיות הבעלים של כל הקרקעות של ארץ ישראל עבור היתר המכירה.
*מכירה לגוי שכבר יש לו קרקע משלו בארץ ישראל.{{הערה|ספר השמיטה, עמוד קח.}}
שורה 67 ⟵ 66:
*הוברת השדות תפגע בחקלאות גם לאחר שנת השמיטה בשל אובדן קשרים מסחריים וכוח אדם.
* שמירת השמיטה תביא לביטול ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. טענה זאת מופיעה, למשל, במכתב של [[האדר"ת]],{{הערה|"אבל ההפסד לא יתואר, אינו משום חיי נפש של האיכרים, אשר גם כן יעלו ליותר משלוש מאות בתי אבות (משפחות) הי"ו, רק פשוטו כמשמעו שכל היישוב יתבטל לגמרי באין שום שם וזכר לו חלילה." אגרות הראי"ה, חלק א, נוספות ט.}} ולאחר מכן מופיע רבות בדברי [[הרב קוק]].{{הערה|למשל באגרות הראי"ה, כרך א, עמוד שסא: "אמנם אני הנני בעניי מן המתירים, בשביל תקון יישוב ארץ הקודש".}}
* שמירת השמיטה תמנע הגעת תרומות למען יישוב הארץ, שכן התורמים ייראו במתיישבים בטלנים. במיוחד היה חשש מצד הרב [[שמואל מוהליבר]] ש[[הברון רוטשילד]] לא יסכים לתמוך במושבות אם לא יעבדו את האדמה בשמיטה.{{הערה|1=יוסי צינדוביץ [http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=24119&Word=&gilayon=2008&mador הרב שמואל מוהליבר והקונגרס הציוני הראשון], הצופה, 3 ביוני 2004.}} [[הנצי"ב]], לעומת זאת, טען שאם ישמרו שמיטה כהלכתה יגיעו תרומות מספקות לתושבי המושבות שיחזיקו אותם בחיים וכי דווקא שמירת השמיטה תביא לזרם של תרומות.
* עם הקמת מדינת ישראל, עלתה הטענה שיש צורך בשימוש בהיתר המכירה היות שהמדינה מוקפת אויבים ומחשש ממצור כלכלי.
* טענה נוספת שעלתה בשנים יותר מאוחרות היא שללא היתר המכירה לא תוכל להתקיים חקלאות יהודית בארץ ישראל וקיום חקלאות יהודית הוא ערך חשוב.{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], עיטורי כהנים (תשרי התשס"ח, עמוד 9): "אמר לי הוגה דתי אחר: כיוון שהשמיטה אינה נוחה, יש לפתור את הבעיה על ידי הקמת מדינה תעשייתית. כאשר סיפרתי על כך לרבנו הרב צבי יהודה, הוא הזדעזע מאוד. כיצד יעלה על הדעת לבטל את החקלאות בארץ ישראל?!". וגם עמוד 24.}}
* שמירת שמיטה תפגע בייצוא החקלאי לאורך שנים בגלל אובדן לקוחות.{{הערה|הרב שלמה אבינר, עיטורי כהנים, תשרי התשס"ח, עמוד 20, טענה משנת תשל"ג.}}
* שמירת צביון השמיטה בתודעת היהודים והם לא יזלזלו בה בריש גלי. אי הזדקקות להיתר המכירה תגרום לרבים מהחקלאים לחלל אותה ותביא רבים מתושבי ישראל לקנות פירות האסורים באכילה בהיעדר מקור מזון אחר.{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6261 על הלוחמים נגד "היתר המכירה" בשביעית], הרב משה צוריאל.}}
* אי שימוש בהיתר המכירה תגרום לחקלאים לעבוד את האדמה באיסור.{{הערה|1=[http://www.halachayomit.co.il/displayRead.asp?readID=461 היתר המכירה], מאתר הלכה יומית מפסקי הרב עובדיה יוסף, בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] לגבי שמיטת [[ה'תשנ"ד]].}}
* חשש להתמוטטות מערכת הכשרות ללא שימוש בהיתר.
שורה 98 ⟵ 97:
המתנגדים להיתר המכירה מעדיפים לא לקנות מתוצרת היתר המכירה ממספר סיבות:
* הם חוששים לדעות שהירקות אסורים משום ספיחין, למשל אם למכירה אין תוקף או שבגלל העבודה של היהודי חלה גזירת ספיחין.
* הם אינם רוצים לאכול פירות שלא הופקרו (הנקראות "שמור ונעבד").
* הם אינם רוצים לחזק את אלו המסתמכים על היתר המכירה.
* הם חוששים לשיטה שהפירות קדושים בקדושת שביעית ואינם רוצים למסור לידי המוכרים כסף אשר לא ישמרו אותו בקדושת שביעית.{{הערה|קונטריס השמיטה, עמוד יב.}}
לרוב הדעות של המתנגדים להיתר המכירה, פירות שלא חל עליהם איסור ספיחין מותר בדיעבד להשתמש בתוצרת של היתר המכירה וכך פסק הרב [[משה פיינשטיין]], בניגוד לדעה אחרת לאסור, לגבי [[אתרוג]]ים שהובאו מישראל משמיטת תשי"ג. בתשובותו של הרב פיינשטיין הוא כותב שהנימוק של סיוע לעוברי עבירה לא חל בנידון היתר המכירה מכיוון שהחקלאים פועלים על פי רבנים שפסקו להם היתר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SHUT/im1.pdf אגרות משה, כרך א'], סימן קפ"ו.}}
הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)]] פסק שלא לקנות מפירות היתר המכירה ב[[ארצות הברית]], מכיוון שכל ההיתר נקבע משום שעת הדחק וגם אם ליהודי ישראל מדובר על שעת הדחק, ליהודי ארצות הברית זה לא שעת הדחק.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמג.}}
שורה 121 ⟵ 120:
הרב [[עובדיה יוסף]] גם כן הורה להיתר המכירה, וכן רבו הרב [[עזרא עטיה]] הסכים עמו.{{הערה|[[ילקוט יוסף]] עמ' תרטו מהדורת תש"ס.}}
בסוף שנת 2007 [[תשס"ז]] לקראת שנת שמיטה שחלה בתשס"ח דווח כי המדינה ביצעה את התהליך ההלכתי בנוגע להיתר המכירה שהקיף את קרקעות המושבים, הקיבוצים והחקלאים בישראל - ששטחם כ-1.75 מיליון דונם, ושווים מוערך בכ-70 מיליארד ₪.
שורה 167 ⟵ 165:
* הרב [[צבי פסח פרנק]]{{הערה| שו"ת הר צבי זרעים ח"ב סי' מו-נב}}
* הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה| בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ח' יורה דעה סימן כ"ח, אות ג') כותב: "הדבר ידוע שאלו שלא סומכים על המכירה הם רק מיעוטא דמיעוטא". }}
* הרב [[הרב הרצוג|יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|פסקים וכתבים זרעים סי' מז, נ, נג. וראה פסקים וכתבים ג' סי' עב, שם הסתייג מ'אוצר ב"ד'}}
* הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]{{הערה|]"הפולמוס מסביב להיתר המכירה", בהקדמה ל'מדריך שמיטה תשמ"ז', ונדפס מחדש ב'קטיף שבעית', תשס"ז}}
* הרב [[צבי יהודה קוק|רצי"ה קוק]], חלק על פסק הרב גורן{{הערה|השגותיו נמצאו בעזבונו ונדפסו ב[[תחומין]] כרך ז'}}
שורה 178 ⟵ 176:
=== האוסרים ===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
* [[הנצי"ב]]
* הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)]]{{הערה|בית הלוי, חלק ג}}
* ה[[רידב"ז]]{{הערה|ראה בספרו קונטרס השמיטה, תרס"ט}}
שורה 221 ⟵ 219:
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[אליהו רחמים זייני]], [http://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1180243913.pdf אנתולוגיה של חוסר מוסריות במסווה של יראת שמיים], בעניין ערך ה[[שמיטה]] והתייחסות ל"[[היתר המכירה]]", מתוך אתר ישיבת [[אור וישועה]].
*הרב [[משה צוריאל]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6261 על הלוחמים נגד "היתר מכירה" בשביעית], אתר ישיבה
*הרב [[משה צוריאל]], [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7004 היתר המכירה בשביעית, בזמננו!], ערוץ 7
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/shmita/Pages/default.aspx פולמוס השמיטה: כרוזים ומסמכים היסטוריים] תערוכה וירטואלית באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [[יעקב דוד וילבסקי]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=286 '''קונטרס השמיטה'''], תרס"ט
* {{דעת|אחיעזר ארקין|shmita/mamarim/arkin.htm|המאבק על שמירת השמיטה בשנת תרמ"ט במזכרת בתיה}}
| |||