אפיק פרסי – הבדלי גרסאות

האפיק הפרסי הסטטי מונע לרוב בואם של [[שקע שרבי|שקעים שרביים]] לאזור המזרח התיכון, פרט לאירועים נדירים. שקעים שרביים מביאים לזרימות מזרחיות וגלי חום קצרים בישראל, ושכיחים באביב ובסתיו בישראל. לאפיק הפרסי פוטנציאל ליצירת מערכות משקעים קייציות-טרופיות בישראל, אך אפשרות זו נמנעת על ידי הרמה הסובוטרופית, המונעת התפתחות עננות משקעים לגובה, חוץ מאירועים מקומיים או נדירים.

 

 

==התרדדות והתעמקות של האפיק הפרסי==

 

כאשר האפיק הפרסי מתעמק לעבר הים התיכון, לרוב עקב השראת [[אפיק רום]] רדוד היורד מאירופה, ומביא לנסיגה של הרמה הסובוטרופית, מתחזק הרכיב המערבי בזרימה, ועקב כך עולה גובה ההשפעה של האפיק והפרסי וגובה האינוורסיה המרינית אל סביבות 1000 מטר ומעלה. במצב זה יורדות הטמפרטורות בהרים, והלחות מתפזרת בצורה טובה יותר (אך מנגד, הלחות עולה באזור ההרים). גם ה[[התפתחות האנכית]] של ה[[עננים]] משמעותית יותר, ולצד ריבוי ענני [[סטרטוקומולוס]] מופיעים גם ענני [[קומולוס]] תפוחים. במקרים מסוימים האינוורסיה נחלשת או נשברת לחלוטין, אז ייתכנו אף [[גשמי קיץ (ישראל)|גשמי קיץ]]. גשמי קיץ בישראל בכמות קטנה שכיחים כמעט מדי קיץ באופן מקומי, ואחת לכמה שנים מתפתח אירוע משקעים נרחב יותר.