המכבי הצעיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomerbla (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2, ביניה\1, \1ייעודי, \1-\2, \1ניסיו\2\3, הייתה, \1יישובים, ארגו\1, קרבת, \1יישוב\2, \1תיישב\2, ,, שנייה\1, \1וועיד\2
שורה 24:
}}
'''המכבי-הצעיר''' היא [[תנועת נוער]] חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי [[יהדות|היהדות]] וה[[ציונות]]. ומשויכת לזרם "[[יהדות השרירים]]".
בשנת 1929 התקבלה החלטה בועידתבוועידת מכבי העולמית לייסד את תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" לצד אגודות הספורט. תנועת הנוער שילבה נושאים של מחנאות, שדאות, תרבות, אקטואליה יחד עם פעילות ספורטיבית. תנועת הנוער של ´מכבי´ הכשירה נוער פעיל בספורט ברמה הערכית והחינוכית. בשנת 1933 הוחלט על הקמת תנועת ה"מכבי צעיר" בארץ ישראל. מאז הוקמו סניפים בישוביםביישובים רבים במדינה.
 
חברי ה"מכבי הצעיר", לקחו חלק משמעותי במאבק על הקמת המדינה, יסדו גרעינים אשר התגייסו במסגרת הפלמ"ח והקימו ישוביםיישובים כגון כפר מכבי וקיבוץ סוללים.
במהלך השנים תנועת ה"מכבי הצעיר" ישראל הפכה לזרוע חינוכית המרכזית של תנועת ´מכבי´ על כל מוסדותיה והכשירה את דור מנהיגי העתיד של התנועה.
כיום התנועה פעילה ב-22 סניפים בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. התנועה מחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת.
שורה 33:
 
=== הקמת התנועה ===
תהלכי הקמת התנועה עברו גלגולים רבים שהתחילו בשנת [[1918]] בדמשק שם התקיים הסניף הראשון של התנועה ופעל באופן עצמאי בלי תלות חיצונית. ובסיום מלחמת העולם הראשונה לאחר שנים של הקפא בפעולתם של סניפי תנועות הספורט של מכבי ברחבי ארץ ישראל (הקפא שנבע בין היתר בשל העובדה כי רבים מחברי התנועה הצטרפו לגדוד העברי הארץ ישראלי של הצבא הבריטי) והתבגרתם של חברי התנועה ודילול כמות החברים. הוחלט מרכז התנועה כי עליו לגייס חברים חדשים וצעירים שירעננו את השורות ולהחיות את הפעולה בסניפים, הוחלט ב-[[1919]] להקים מסגרות לילדים ונוער לצד הסניפים הספורטיבים בישוביםביישובים השונים מסגרת הנקראת המכבי הצעיר, עתודה מכבית שבו בימים תחליף ויתפסו את מקומם של המבוגרים שיעזבו את הסניפים.
 
אך עם זאת הנהגת התנועה לא הגדירה את המכבי הצעיר כתנועת נוער ולא נקבעו סידרי העבודה בין הגופים השונים של התנועה היו נסיונותניסיונות רבים לשינוים בתקנון התנועה וקיבוע מעמדה של המכבי הצעיר כתנועת נוער אך נסיונותניסיונות אלו כשלו בעיקר בשל העובדה כי רבים מראשי מכבי ראו בעובדה שיש תחליף ראוי בשם הצופים שהוקמה בחלקה על ידי ראשי התנועה ובראשה עמד [[צבי נשרי]] שהיה חלק מראשי מכבי באותם ימים. לאחר מכן נעשו נסיונותניסיונות מקומים להקמת התנועה בעיקר על ידי [[יוסף יקותיאלי]] כמו שנעשה בדמשק, יקותיאלי הצליח להקים סניף בירושלים אחר התנגדותם והחויבותם לפעילות [[תנועת הצופים]] של ראשי מכבי החשילו את התהליך לעתקת ההצלחה למקומות נוספים. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים עלה לארץ בצראוי ממקימי ממכבי מכבי צעיר דמשק והתחיל ללמד תחכמוני ב[[ירושלים]] והחליט להקים ולהמשיך את פעליותיו דרך בית הספר וכך קיים את חזונו של יקותיאלי, בצראוי הקים את הסניף בירושלים בהתבססות על פעילות בית הספר שכן תלמידי בית הספר ומוריו לקחו בתנועה חלק פעיל לאחר שעות הלימודים.
 
ההצלחה המקומית הגיעו לאוזני ראשי מכבי בארץ ישראל אך עדין לא הביאה לפעול להקמת התנועה.
שורה 48:
מערכת היחסים בין המכבי הצעיר לבין היהודים החיים באירופה היה המכבי הצעיר העולה.
 
השקפת העולם היתההייתה מושתתבין השאר על תנועת הנוער הגרמני "וואננדפוגל" ומתנועת הצופים העולמית.
 
הקריאה להקים את המכבי הצעיר ב1929ב-1929 נתנה אות לפעולות התארגנות ברחבי אירופה, ובסיום חמש שנים מנו הסניפים כ 6 אלף אנשים ולא כולל ארץ ישראל.
 
בשנת 1933 שהוחלט באופן ודאי להריפ את המכבי הצעיר בארץ ישראל כבר התגוררה קבוצה של צעירים מצ'כוסלבקיה
 
הקימה קבוצת עבודה ברעננה שהיה למעשה הגרעין המייסד של כפר המכבי ב1936ב-1936.
 
בויעדה עולמית שהתקימה ב1935ב-1935 ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] הציגה את המכבי הצעיר העולה עם קו ברור של הגשמה חלוצית והיו חברים בה12,000 בני אדם לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]],
 
אך בעקבות חילוקי דעות וחוסר הבנה והסכמה לדרך המשך נוצר מצב שפעלו בארץ שני אירגוניםארגונים המכבי הצעיר הארץ ישראלי והמכבי הצעיר העולה ואף ביקש להרשם כאגודה נפרדת בשם ההנהלה העולמית של המכבי הצעיר דבר שגרם לבלבול שכן המטרות היו זהות לשניהן אך אך למכבי צעיר הארץ ישראלי לא היה את מטרת ההתישבותההתיישבות.
 
מכבי צעיר העולה התקבל כחלק מהסתדרות של מכבי ושיתוף הפעולה נמשך עד 1941.
 
1935 לפני הועידה היסוד הלאומי החליטו חברי התנועה שדרך ההתישבותההתיישבות שלהם יהיו כקבוצה ולא כקיבוץ.
 
התנועה שאפה ליצור זרם עצמאי וחדש אך בעקבות מלחמת העולם השניההשנייה החלום התנפץ,
 
אך בטרם הרעיון נגוז הוקמו מספר התישביות ובינהםוביניהם:
 
* [[כפר המכבי]], [[1936]]
שורה 74:
* [[שדה נחמיה]], [[1940]]
 
בשנת [[1939]] הודיע על איחוד מלאה בין מכבי צעיר העולה לבין חבר הקבוצות בנושא ההתישבותההתיישבות
 
ואיחודתם עם תנועת [[גורדוניה]] בסוף 1940 הביא לסיום הקשר בין התנועות האחיות.
שורה 80:
=== פלוגת המכבי בצבא הבריטי ===
 
בתחילת מלחמת העולם השניההשנייה הבין הישובהיישוב בארץ להבין שיש לשתף פעולה עם הצבא הבריטי, אשר יצרף לשירותיו לוחמים יהודים שיסייעו במאבק המלחמתי ויצור כוח יהודי לוחם בתוך הצבא הבריטי.
 
בקיץ 1940 החל דיונים בין הסוכנות היהודית לבין התנועות על מנת לארגן את הגיוס, אנשי מכבי הציבו תנאי והוא יצירה יחידה יעודיתייעודית לאנשיה.
בעקבות מאבקים וחילוקי דעות שונים חודשה תנופת הגיוס רק בסתיו 1941 במתכונת של פלוגה יעודיתייעודית לאנשי המכבי ועלתה דרישה מהקולנל לסטר גיוס של 200 איש, אך בעקבות ההתעקביות בגיוס האנשים
 
(700 אנשי מכבי כבר גיוסו עצמאית ליחידות אחרות) נתרו רק 80 איש פנוים לגיוס והם צורפו לפלוגה 16 ותפקידם העיקרי שמירה על מחנה השבוים הגרמנים ואיטלקים באזור [[לטרון]]. בעקבות גל גיוס נוסף התגיסו לשורות הפלוגה חברים נוספים ונוצר מחלקה חדשה של חברי קיבוץ ומושבים, ומאז נוצרה "פלוגת מכבי ה-18" רבים מהמגייסים היו צעירים, בוגרי המכבי הצעיר לכן בתקופה הזאת רוקנו הסניפים ממדריכיה ופעיליה הטובים. ובתוך כך קם בתוך הפלוגה גרעין של מדריכים מרחבי הארץ שלקחו על עצמם לפעול לבצע פעולות הקשורות בצו 4 בחובת הנוער לנשק ולמשק וכן לפעול בשטח ולחיזוק סניפי המכבי הצעיר.
 
אנשי הפלוגה הקפידו לעשות שימוש בסמלים עברים, שיח בינהםביניהם בשפה העברית, הפקודות יהיו בעברית וכל תפקוד יומיומי יבוצע בעברית בשביל חיזו קשר הפלוגה ל[[ארץ ישראל]].
 
לאחר השהות בלטרון העובר הפלוגה לתל אביב למשימות שמירה בשדה דוב ובחברת החשמל רידנג, לאחר מכן הגיעו לנחל שורק לשמירה על מחסני נשק וכתוצאה מכך חלק מחברי הפלוגה לקחו חלק בגניבת נשק ותחמושת ועברתם לידי ההגנה. את הימים והלילות הרבים העבירו חסר התעסוקה העבירו בצפייה בסרטים ביציאות לתל אביב וערבי תרבות שלרוב לקחו בהם חלק שתי זמרות צעירות בשם שושנה דמארי ויפה אברהמוב , לימים יפה ירקוני.
 
בשנת 1943 עברה הפלוגה למצרים בקרבת העיר סואץ וגם שם העסקו רק במשימות אבטחה על בתי הזיקוק. ובזמן שהיו יוצאים היו עוסקים בעזרה של עריקים יהודים מצבא פולין לערוק ארצה שהם לובשים מדי חיילים בריטים יהודים. בעקבות התסכול מחוסר הלחימה והתעסוקה פנו המכבים לעיסוקם הטבעי הספורט וקימו תחריות בין יחידות השונות באזורם.
שורה 95:
בשנת 1944 לאחר הפלישה לנורמדי והתגברות הידיעות על הרג היהודים התגבר הלחץ והרצון של הפלוגה לצאת ולהלחם בנאצים, הגדוד אורגן מחדש כגדוד קו ראשון ונכנסו למשטר אימונים מואץ.
 
בסוף 1945 היתההייתה החטיבה מוכנה ללחימה בחזית בצפון איטליה לאחר תקופת לחמיה ארוכה ניצלו חיילי הפלוגה את קירבתםקרבתם לאוסטריה בחיפוש אחר קרובים ובהמשך סיעו רבות בהפצת וארגון רעיון העפלה לארץ ברחבי אירופה.
 
לאחר כל האירועים החלק המרכזי שתרמו בסופו יותר מהעזרה בלחימה נגד הגרמנים הוא רכשת הידע להתפחות ההגנה ולבסוף הקמת צה"ל.
שורה 104:
שני מחזורי גיוס ראשונים סימו את פעולתם בשנת 1943-1944 היו לגרעיני הכשרה חלוצים אף שלא נמנו עם גיסות הפלמ"ח, בין השנים 1944-1949הפך הגיוס לשיטתי והגרעינים יצאו להכשרה במסגרת הפלמ"ח. ושאחרון בהם כבר השתלב במסגרת הנח"ל לאחר פירוק ה[[פלמ"ח]]. הגיוס לשנת השרות קבע שיש להאריך את תקופת החברות של חברי מכבי צעיר מעבר למה שנקבע בתקנון כדי שיכלו להיות חברים בתנועה גם לאחר שלב הבית בספר.
 
'''הגרעין הראשון''' גויס ב1943ב-1943 וכלל 6 חברים מסניפי חיפה ופתח תקווה. הגרעין יצא להכשרה בקיבוץ נווה איתן. ושם החל לקדם את רעיון של הקמה נקודת התישבותהתיישבות חלוצית של "מכבי צעיר"
 
הגרעין השני שנקרא '''גרעין א'''' ונוצר מחיבורם של הגרעין הראשון בתוספת בוגרים מהסניפים ראשון לציון, גדרה, פתח תקווה, חיפה וירושלים. בנוסף הצטרפו אליהם 5 אנשים מתנועת ה"בונים" וראו עין בעין את רעיון ההגשמה החלוצית. הגרעין מנה 15 חברים.
שורה 110:
'''גרעין ב'''' מנה פעילים רבים מחברי התנועה מהסניפים ראשון לציון, נס ציונה, גדרה וחיפה ובהמשך דרכם של קודמיהם מי שתמך בהם היה זילג רוסצקי מראשי ההנהגה הארצית של המכבי הצעיר ובאותה עת גם נציג הציבור המפקדת ההגנה וראשי המפלמ"ח [[יצחק שדה]] ו[[יגאל אלון]] זכרו לתנועה חסד נעורים וצירפו את חבריה לחד החנית של הארגון הלוחם, שלושת האישים הגיעו להסכמה שחברי הגרעין יגיסו ביחד ויבצעו את שירותם מהמושבה [[רמת דוד]] ובעמק יזראל.
 
בהחלטה פנימית הוחלט שגרעין א' שסיים את הכשרתו יעבור גם לרמת דודו ויתמקד בעלייה להתישבותלהתיישבות, גרעין ב' שגיוס לפלמל"ח היו מחלקה בפלוגה א' של הגדוד הראשון. ולקחו חלק בשחרור המעפילים ממחנה [[עתלית]] והבאתם ל[[יגור|קיבוץ יגור]].
 
'''גרעין ג'''' מנה חמישים חברים שבאו מהסניפים בירושלים, חיפה, רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, גדרה,[[מזכרת בתיה]] ותל אביב. שנת שירותו החל ב[[גבעת חיים]] החלה בסוף 1945 באותה את הסתימה מלחמת העולם השניההשנייה והחל מאבק העלייה. הכשרת מכבי צעיר כחלק מהכשרה בפלמ"ח לקחו חלק במאבק בגבעת חיים שכללו מצור על הישובהיישוב ועידפת הכוחות הבריטים ולבסוף הצליח.
 
בנוסף לקחו חלק אנשי הגרעין ב[[ליל הגשרים]] 1946, ולאחר מכן ספגו בגבעת החיים נקמה מהבריטים שנקראה ה[[השבת השחורה|שבת השחורה]] ובה בצע הוצר וחברי גרעין רבים נעצרו ונלקחו באתה עט היו בגבעה חברי גרעין א' וב' שהיו בשבת כינוס גרעינים והגיעו מרעננה לביקור.
 
'''גרעין ד'''' מנה 56 איש שהגיעו ממקומות רבים בארץ ישראל שירת גם הוא בפלמ"ח וישב כקודמיו בגבעת חיים. כעשרה מהם לאחר שנת השרות המשיכו ונהיו מפקדים בפלמ"ח, ואחרים עברו למחנה העבודה ברעננה. הסניף החיפה העמיד כמות המשתתפים הגדולה ביותר 22 חברים בגלל מספרם הרב זכו במלווה מדריך לקבוצה ועדיפו את ההתישבותההתיישבות על פני השירות בפלמ"ח.
 
בנוסף היו רבים מסניף תל אביב וגם מהמושבות גדרה, נס ציונה, רחובות,ראשון לציון וזיכרון יעקב.
שורה 122:
התהליך הפעם לגיבוש הגרעין היה יותר מוסדר וכלל הכנה בת שנתים וכלל איתור גיבוש והכרה של חבריה השונים במעוד מועד, ההכשרות של גרעין ד' היו בקבוצות ב[[קבוצת שילר|שילר]], ה[[קבוצת השרון|שרון]] ו[[עיינות]] שבהם היו גם חברים מ"מכבי צעיר העולה"
 
'''גרעין ה'''' מנה 50 איש התישבוהתיישבו ב[[גברעם|קיבוץ גבר- עם]] בנגב והיו כחלר מפלוגת הנגב ולאחר שהות של חודשים עברו ל[[ניר עם|קיבוץ ניר- עם]] והיו אחראים על שמירה של קו המים לווי שירות ושמירה של מתקני מים וחשמל.
 
'''גרעין ו'''' כלל 45 איש ונטלו משימות מ[[חטיבת הראל]] והוצבו ב[[שורש (מושב)|מושב שורש]] ומשימתו היתההייתה שמירה על המסדרון שבין השפלה לירושלים.
 
'''גרעין ז'''' החל את שירותו ב[[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]] לאחר פירוק הפלמ"ח הגרעין עבר הכשרה ברמת דוד.
שורה 131:
 
=== הקמת ישוב סוללים ===
למרות נסיונותניסיונות רבים שנכשלו להקמת ישוב חלוצי בידי התנועה וחוסר התמיכה של הנהגת מכבי שכן היו במגמה אזרחית לתנועה, לא נחה ידם של הכשרות הפלמ"ח לקדם רעיון זה ולבסוף ביולי 1949 הצליחו להקים את הישובהיישוב.
 
עם תום שירותם של גרעין א' וב' יצאו לרעננה ב 1945 לפלוגת העבודה כהכנה להתישבותלהתיישבות. ושהו ברחוב המכבי הצעיר רחוב שבו היה מועדון מכבי צעיר אשר נתרם על ידי זאב ברגמן אשר תרם את הונו לתנועה.
 
המכבים היו והתפרנסו באזור מעבודה חקלאית, הפעלת סניף מכבי צעיר הגנת האזור, והפעלת הקולנע שהיה גם הוא בבעלות זאב.
 
חוסר התמיכה של ראשי מכבי גרם לבעיות רבות והצורך במשענת ותמיכה התישבותיהתיישבותי הם מצאו בארגון ה"נוער הציוני" ובעזרתו קיבלו את האישורים הנדרשים מראשי ההתישבותההתיישבות בארץ.
 
בעקבות חוסר התמיכה של התנועה בהקמת הישובהיישוב נוצר ריחוק ובסופו של דבר נתק בין הקיבוץ שקם ושגשג לבין התנועה.
 
==סיסמאות התנועה==