פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 26 בתים ,  לפני שנה
מ
בוט החלפות: מדויק, \1מדי \2, הייתה, דוגמה\1, אירוע, \1פאניקה, \1וועד\2, \1על ידי, \1אוויר\2
[[קובץ:Sinking of the Patria (1940).jpg|שמאל|ממוזער|268px|פאטריה שוקעת בנמל חיפה]]
[[קובץ:Patria ruins.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי הפאטריה ב[[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]] בחיפה, 2009]]
'''פַּאטְרִיָּה''' (ב[[לטינית]]: '''Patria''', '[[מולדת]]') הייתה [[אוניה|אוניית]] גירוש [[בריטניה|בריטית]] שרוכזו עליה [[העפלה|מעפילים]] משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר [[1940]], ליד חופי [[ארץ ישראל]], במטרה לגרשם ל[[מאוריציוס]]. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה "[[ההגנה]]" [[פצצה]] באונייה בעת שזו עגנה ב[[נמל חיפה]], במטרה לגרום לה נזק קל; אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה [[טביעה (כלי שיט)|טבעה]] ב-[[25 בנובמבר]] [[1940]]. עקב כך טבעו למעלה מ-208 מעפילים (המספר המדוייקהמדויק אינו ידוע, אך ההערכות הם שמדובר בכ-250) ו-2 שוטרים [[משטרת המנדט|בריטים]].
 
==הרקע לפרשה==
 
בעיתון [[הבקר]] הובאה עדות של [[אחות]] ששהתה בפאטריה בעת הפיצוץ{{הערה|שם=עדותהאחות|{{הבוקר||פרטי אסון אנית הטרגדיות "פטריה"|1940/12/02|00100}}; {{הבוקר||המשך|1940/12/02|00413}}}}:
:"רוב הפליטים נמצאו אותה שעה על ספון האניה לרגל מזג האוירהאוויר היפה ... מיד לאחד שנשמעי קולות הנפץ מתחתית האניה הורגש זעזוע קל הדומה לזעזוע בשעת רעידת אדמה ונראו כמה אנשים (יותר ממנין) שקפצו הימה. רב החובלים של האניה פקד לרדת למטה באמרו שזוהי התקפה מן האוירהאוויר ואמנם היה רושם כזה אצל כולם ברגע הראשון. האחות הראשית של האניה, אנגליה, ... הזהירה את הקהל כי האניה תשקע במשך רגעים מעטים, ברם, אף איש לא שעה לדבריה והאנשים המבוהלים החלו לרדת תוך אי־סדר למטה ... בעצם האנדרלמוסיה שנוצרה עקב הריצה המבוהלת במדרגות הצרות של האניה, נטתה פתאום האניה על צדה וזרמי מים אדירים פרצו מצדה האחד ומילאו את התאים. מאות אנשים ונשים עם ילדים על זרועותיהן, אשר נמצאו עדיין למטה, הרימו קול יללה איומה והתחילו לפרוץ לעצמם דרך למעלה על מנת להנצל מזרמי המים הרודפים אחריהם בשצף קצף. ... בין רגע הפכו היורדים עורף והחלו לעלות חזרה על הספון תוך צעקות איומות שהחרישו אזנים. הפניקההפאניקה הלכה והתגברה מרגע לרגע. אבל בכ"ז הצליחו רבים לעלות למעלה כשהם נרדפים ע"יעל ידי לחץ המים אשר מילאו כבר כמעט את כל התאים. ברגעים מכריעים אלה, כאשד הבינו גם השוטריס הבריטיים, אשד התנגדו מקודם ליציאת האנשים אחוזי הבהלה מן האניה, את גודל הסכנה הנשקפת לאומללים, ניתנה הפקודה המבשרת רעות: "יציל כל אחד את נפשו!" ומאות אנשים רועדים מפחד הפילו עצמם המימה. בעצם הרגעים האיומים הללו, כאשר מאות אנשים, נשים וטף עמדו עדיין אובדי עצות ... התהפכה פתאום האניה לגמרי והכל החל ליפול מאליו מעצמת הזעזוע הכביר ... והרוב המכריע של הטובעים ניצול ע"יעל ידי השוטרים הבריטיים והחיילים, שעשו כמיטב יכלתם וכן ע"יעל ידי הסירות הערביות שהגיעו מיד והצילו את אשר ניתן להציל. רבים מאלה שנפלו מעל הספון קבלו חבטות בגופם מהחפצים שנפלו עליהם והוצאו מן המים כמעט בלי רוח חיים, כמה מהם מתו מן החבטות ומן המים שמלאו את גופם. רבים מן ההורים קפצו בדלית ברירה המימה עם ילדיהם היקרים וטבעו יחד אתם. ..."
 
מאות פצועים הועברו ל[[בית החולים רמב"ם]] – חלקם ישירות לשלושת [[חדר ניתוח|חדרי הניתוח]] אשר פעלו ללא הרף במשך 24 שעות. באחד הבניינים שב[[מחנה המעצר בעתלית]] הוקמה שלוחה של בית החולים ובה טיפלו בפצועים הקלים. הניצולים מהאונייה הועברו למחנה המעצר בעתלית יחד עם שאר מעפילי ה"אטלנטיק".
 
==הנספים==
מיד לאחר האסון הודיעה הממשלה הבריטית את ההודעה הבאה על מספר הנספים: על הפאטריה היו 1903 מעפילים, 1555 הגיעו למחנה הסגר, 34 נאסרו, 25 מאושפזים בבתי חולים, 13 ברחו מבית החולים, 22 נהרגו, ו-254 נעדרים. בנוסף לכך, שני שוטרים נעדרים{{הערה|{{הבוקר||אסון פטריה|1940/11/27|00102}}{{ש}}{{הבוקר||המשך|1940/11/27|00206}}}}. בתחילה היתההייתה הנחה ותקווה שרבים מהנעדרים עלו לחוף וברחו לתוך היישוב היהודי כדי לא להכלא על ידי שלטונות המנדט. אולם השלטונות שלחו צוללנים לסרוק את הפאטריה ועם התמשכות עבודתם נמצא שרובם הגדול של הנעדרים נספו{{הערה|{{ChicagoSent||News Brevities|1941/03/13|00300}}}}. מלאכת משיית הגופות נמשכה בהפסקות במשך חודשים רבים{{הערה|{{הבוקר||72 גוויות נמשו מה"פטריה"|1940/12/20|00804}}{{ש}}{{הצופה||55 חללים נמשו מהאנייה "פאטריה"|1940/12/08|00113}}{{ש}}{{הבוקר||עוד 12 גויות נמשו מ"פטריה"|1941/03/02|00305}}{{ש}}{{הבוקר||עוד שתי גוויות נמשו מ"פטריה"|1941/05/19|00309}}}}. וכותרות העיתונים דווחו מידימדי יום על מספר הגוויות שנמשו מהאנייה{{הערה|ראו לדוגמאלדוגמה: {{הצופה||עוד שלושה קרבנות ב"פטריה"|1940/12/12|00118}}{{ש}}{{המשקיף||נמשו עוד 7 גופות מ"פטריה"|1941/01/02|00405}}}}. הנספים נקברו כל פעם בהלוויה סמוך למשייתם מהמים, לעיתים בהלוויה קטנה בה השתתפו רק אנשי החברה קדישא{{הערה|{{הבוקר||אתמול לא נמשו גוויות קרבנות "פטריה"|1940/12/26|00403}}}}. 19 מהנספים נקברו כאלמונים{{הערה|{{הבוקר||מצבה לחללי פטריה|1941/08/17|00423}}}}.
 
בעת כתיבת הדו"ח של ועדת החקירה, בסוף ינואר 1941, עמד מספר הנספים על 156 ומספר הנעדרים היה 112{{הערה|{{הצופה||פאטריה טובעה עקב מעשה חבלה|1941/03/19|00205}}}}. ב-28 במאי 1941 הגיע מספר הנספים ל-200{{הערה|{{המשקיף||נמשו 200 גופות מפטריה|1941/05/29|00117}}}} ובאוקטובר 1941 הגיע מספר הנספים שנמשו מהאנייה ל-208{{הערה|{{הבוקר||מצבה לחללי פטריה|1941/10/30|00205}}}}. בנוסף אליהם נפטרו 14 ניצולים במחנה המעצר בעתלית{{הערה|שם=עלהמשמר10|{{על המשמר||עשר שנים לטיבועה של פאטריה|1950/11/26|00203}}}}. 221 מהנספים הובאו לקבורה ב[[בית הקברות חוף הכרמל]] בחיפה{{הערה|{{דבר||כשנתבע חיי קוממיות לעם ישראל בארצו נעשה זאת גם בשמכם, חללי "פטריה"!|1942/06/22|00120}}.}}. בסיכום שפורסם ב-17 באוגוסט נכתב שנותרו 52 נעדרים{{הערה|{{דבר||על קברי קרבנות "פאטרה" הטרופה|1941/08/17|00405}}}}.
 
מספרים שונים נתנו לגבי הסך הכולל של הנספים באסון. בדו"ח לועדתלוועדת החקירה של האו"ם ציינה ממשלת המנדט את המספר 252{{הערה|{{המשקיף||ההעפלה והטרור היהודי|1947/07/24|00202}}}}. בעשור לאסון ציין חרות את מספר הנספים כ-276{{הערה|{{חרות||זכר חללי פטריה הועלה בנמל חיפה|1950/11/27|00400}} - המספר 276 כולל את כל הנעדרים והנספים מההודעה הראשונית, ואינה כוללת את 14 המתים במחנה עתלית, בעיקר מטיפוס.}}. ב"אלבום העולים" שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית ניתן מספר הנספים כ-257 מן המעפילים{{הערה|[[חיים גורי]] ו[[שמואל שניצר]], '''אלבום העולים''', הסוכנות היהודית והוצאת מסדה, ירושלים - תל אביב}}. [[תום שגב]] כותב שהאסון "עלה בחייהם של קרוב ל-300 מהעולים"{{הערה|שם=שגב|תום שגב, '''ימי הכלניות''', כתר 1999, עמ' 372}}.
 
בנוסף למעפילים, מתו שני שוטרים באסון{{הערה|[http://www.policerollofhonour.org.uk/forces/colonial/palestine/bpp_roll.htm British Members of the Palestine Police Force who were Killed or Died during or as a result of Service Overseas], National Police Officers Role of Honour{{ש}}{{הבוקר||עוד שתי גוויות נמשו מ"פטריה"|1941/05/19|00309}}}}. בעיתונות הובא שאנשי הצוות "הצליחו להציל את עצמם בעוד מועד"{{הערה|שם=עדותהאחות}} למעט איש צוות ערבי אחד שנפצע{{הערה|במקורות מאוחרים שונים נטען שבאסון מתו 50 אנשי צוות, שוטרים וחיילים בריטים, אך טענה זאת לא תואמת את העדויות מהארועמהאירוע.}}. בכתבה ב[[מעריב]] במלאת 45 שנים לאסון נכתב שנספו כ-250 מעפילים אך המספר המדוייקהמדויק לא ידוע{{הערה|שם=זיסקינד|{{מעריב|ראומה זיסקינד|התינוקת של "פאטריה" הגיעה בסלסלה לחוף|1985/11/22|02000}}}}.
 
==ועדת חקירה==
רבים הבינו כי איום רב נשקף ל[[יהדות אירופה]] מ[[גרמניה הנאצית]], והזדהו עם מאבקם של המעפילים להגיע אל חופי הארץ ולהתיישב בה. אולם הציבור היהודי הזדעזע ממספר הקורבנות הרב שטבעו ממש מול חופי הארץ, והפרשה פגעה מוראלית בתנועת ההעפלה.
 
דמויות מרכזיות בהנהגת היישוב טענו לחוסר אחריות של הנהגת "ההגנה", שלא התייעצה עם [[ההסתדרות הציונית]] ועם [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]] לפני ביצוע הפעולה. בהמשך, הסבירו אנשי ההגנה שהפאטריה היתההייתה חלשה מן המצופה ועל כן נפגעה באופן חמור בהרבה מהמצופה{{הערה|{{למרחב||פאטריה - פרשה עלומה במאבק לעצמאות ישראל|1957/05/05|00404}}}}. אולם היו שטענו שמדובר באגדה, ושלהגנה לא היה כל אפשרות לדעת את מצבה של הפאטריה אחרי הפיצוץ{{הערה|יוסף מאי, [http://www.moreshet.org/?CategoryID=409&ArticleID=1344 דאריאן ופאטריה], 26 באוקטובר 2012, אתר מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'}}.
 
בימין האשימו את [[ההגנה]] ב"חוסר אחריות נפשעת"{{הערה|{{חרות||עשר שנים לאסון פטריה בנמל חיפה|1950/11/26|00208}}}}. היה אף מי שטען שהוא שמע על הכוונה לבצע את הפיצוץ מספר ימים לפני האירוע והזהיר את בן שיחו מהתוצאות{{הערה|{{חרות|א. שמאי|משהו על פטריה|1957/05/27|00213}}}}. עם זאת, בימין האשימו את השלטונות הבריטיים באסון{{הערה|{{חרות|מנחם בגין|המרד נגד השלטון הבריטי|1964/02/07|00300}}}}.