עבר הקווקז – הבדלי גרסאות

הממלכות הקדומות של האזור כללו בין השאר את [[ממלכת ארמניה]], [[אלבניה הקווקזית|ממלכת אלבניה]] ו[[ממלכת איבריה]]. ממלכות אלה היו, מאוחר יותר, חלק מאימפריות [[מדי]], [[הממלכה האחמנית]], [[האימפריה הפרתית]] ו[[האימפריה הסאסאנית]]. באותו זמן הפכה ה[[זורואסטריות]] לדת השלטת באזור, אולם האזור עבר שתי טרנספורמציות דתיות גדולות. בעת המאבק בין [[האימפריה הפרתית|האימפריה הפרסית]] ל[[האימפריה הרומית|רומא]] ומאוחר יותר [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיום]] פלשו האירופאים לאזור מספר פעמים, אולם לא הצליחו להחזיק בו. יחד עם זאת, עקב הפיכתה של ארמניה לישות [[נצרות|נוצרית]], דחקה הנצרות את הזורואסטריות. עם הכיבוש האיסלאמי של פרס ([[663]]-[[656]]) נשלט האזור בידי ה[[ערבים]] וה[[אסלאם]] התפשט באזור. מאוחר יותר נכבש האזור על ידי ה[[סלג'וקים]], ה[[מונגולים]] ([[הפלישה המונגולית לגאורגיה]]), ממלכות מקומיות וחאנתות, כמו גם, פעם נוספת, על ידי הפרסים. עד שנכבשה על ידי [[האימפריה הרוסית]].

 

 

אזור עבר-הקווקז, במיוחד באזור גאורגיה וארמניה של היום, הוא אחד מהאזורים שבהם גדלה [[גפן ויניפרה]] (Vitis vinifera) באופן טבעי, ומהראשונים שהשתמשו בה להפקת יין.{{הערה|[http://www.boston.com/lifestyle/food/dishing/2011/01/but_was_it_plon.html But was it plonk], [[בוסטון גלוב]].}} מומחים משערים שאזור זה הוא ערש תרבות היין, ושייצור היין החל באזור זה.{{הערה|היוג' ג'ונסון (2004), '''[http://books.google.com/books?id=sHGtdtJ-LGAC הסיפור של היין]''', עמ' 15, {{ISBN|1840009721}}, {{אנגלית}}.}} חפירות ארכאולוגיות ו[[תיארוך פחמן-14]] של חרצני גפנים מאזור זה מתוארכים לתקופה שבין 5000-7000 לפנה"ס.{{הערה|שם עמ' 17.}}