הביאליסטוקאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2, טורקי, \1-\2, \1-\2\3 ב\4\5
שורה 7:
בראשית [[שנות השמונים של המאה ה-19]] התגבשה בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[פולין]] קבוצה בת כ-40 משפחות (60 בני אדם) שתכננה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. הקבוצה, שכונתה מאוחר יותר "הביאליסטוקאים" בפי מתיישבי פתח תקווה, רכשה אדמות מבני המושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] אדמות במרחק 7 [[ק"מ]] מ[[פתח תקווה]] (בתחום [[סביון (יישוב)|סביון]] של ימינו) כדי להקים שם בתי מגורים ולעבוד את אדמות [[פתח תקווה]] שננטשו רק ביום<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=אריה חשביה|שם=פתח-תקוה 1878 - 1998, אם ועיר|מו"ל=הוצאת מלוא|שנת הוצאה=1998}}</ref>.
[[קובץ:PikiWiki Israel 3891 founders house savyon.jpg|ממוזער|בית הראשונים בסביון, השריד היחיד מהמושבה יהודיה.]]
ב-[[8 באוקטובר]] [[1882]] עלתה הקבוצה להתיישבות במושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]], והחלוצים החלו בבניית בתיהם<ref name=":0" />.במהלך הבנייה נתקלו הביאוסטיקאים בבעיה: השלטון העות'מאני אסר על הבנייה והמושל התורכיהטורקי החליט שהבתים שבנייתם לא הושלמה יש להרסם. הביאלוסטיקאים נאלצו לשלוח את המשפחה ליפו, והגברים המשיכו בעבודת האדמה. את הבתים סיימו בסופו של דבר המתיישבים לבנות בשיטת "חומה ומגדל" תוך ניצול החוק העותמאני שבית עם גג אין להרסו: העמידו קורות עם גגות ורק לאחר מכן העמידו קירות. עם סיום בניית הבתים הביאו את המשפחה חזרה מיפו<ref name=":0" />.
 
לאחר שהסתיימה בניית הבתים, החליטה הקבוצה בעצתו של [[ישראל דוב פרומקין]] ללמוד במשך שנה מבני המושבה חקלאות. [[יהודה ראב]] הדריכם במשך שנה<ref name=":0" />.
שורה 19:
{{ציטוט|תוכן="על כן אנחנו אלה פה, לב אחד, נפש אחת ומטרה אחת לכלנו. כלנו אנו מקוים ברצות השם, לצעוד על דרכנו כאנשים ולהיות כבני חיל לפני מערכות ישראל. הבה, נרימה לנו נס האחדות, נישא מגן עבודה ונתקע יתד ופינה להנהגה נוחה ורצויה, האהובה לפני ה' ואנשים. גאוה, קנאה ושנאה תמחה מן העולם! ... כולנו על מעלה אחת, ממקור אחד וגזע אחד. ... ואם את הדבר הזה נעשה וצונו אלוקים, נוכל לעמוד, וישכון בתוכנו אהבה ואחוה ושלום וריעות ויבנו ממנו חרבות עולם ושממת דור דור נקומם. גם אלקים יתן הטוב וארצנו תתן יבולה"|מקור=|אנגלית=}}בתום שנת ההכשרה החלו הביאלוסטיקאים לעבוד בכל עבודות המשק.
 
עד מהרה נתקלו הביאליסטוקאים בבעיות כלכליות והיו צריכים לגייס תרומות כדי להתקיים. ב-[[1884]], ארגון [[חובבי ציון]] תרם 20 אלף [[פרנק צרפתי|פרנק]] ביוזמתם של [[שמואל מוהליבר|הרב שמואל מוהליבר]] ו[[דוד גורדון]]<ref name=":0" />.
 
ביהודיה הוקמה גם ישיבה בה למדו אברכים ותלמידים שהגיעו מירושלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://muni.tik-tak.co.il/WEB/project/katava1.asp?modul=40&codeClient=902&CodeSubWeb=0&id=50668&projId=12970|כותרת=מרכז פסג``ה פתח תקוה|אתר=muni.tik-tak.co.il|תאריך_וידוא=2018-03-24}}</ref>.
 
=== חזרה לפתח - תקווה ===
[[קובץ:PetachTikwa.jpg|ממוזער|המושבה פתח תקווה בראשית המאה ה20ה-20.]]
המרחק הגדול מהבתים לחלקות האדמה והגעגוע ל[[פתח תקווה]] מצד חלק מבני [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] פעלו אט אט את פעולתם. בשלהי [[1885]] חזרה לפתח תקווה קבוצה מצומצמת של מתיישבים בהובלת [[אריה ליב פרומקין|הרב אריה ליב פרומקין]] שהקים את הבית הראשון<ref>ערך ויקיפדיה בעברית - [[אריה ליב פרומקין]]</ref> ועמם הביאליסטוקאים<ref name=":0" />.