אפיקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת הקישור
הסרת קישורים עודפים
שורה 19:
 
==היסטוריה==
הקיבוץ נוסד בשנת [[1932]] על ידי חברי גרעין חניכי [[השומר הצעיר]] מ[[רוסיה]] ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שנודע גם כקיבוץ "[[נצ"ח]]" - נוער צופי חלוצי, מרוסיה, כשם התנועה העולמית של השומר הצעיר{{הערה|{{דבר||לקראת שנת העשור של השומר הצעיר ברוסיה|1931/06/16|00203}}}}. הקבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מ[[ברית המועצות]] ובהמשך גם של חברי השומר הצעיר מ[[לטביה]].
 
הקיבוץ התארגן בקיץ [[1924]] וחברי הגרעין עבדו באדמות ווזיה שליד [[ראש פינה]], כפועלי בניין ב[[עפולה]]{{הערה|{{דבר||מהבחירות|1925/11/22|00304}}}}, בחיפה, ובזכרון יעקב והחזיקו את הקיבוץ בטירה{{הערה|{{השומר הצעיר ורשה||הקבוץ מ ס‭ס.ס.ס.‬רר|1928/02/10|00700}}}}. בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו עבור [[חברת החשמל]] בנהריים והשאר עבדו בבניית בתי [[קבוצת כנרת]] בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת{{הערה|{{דבר||כנרת|1928/01/11|00300}}}}. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים. בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים{{הערה|{{דבר||קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר|1928/08/27|00301}}}}. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מ[[ברית המועצות]]. עם תום בניית [[קבוצת כנרת]] עברו חברי הקיבוץ ל[[חצר כנרת]], שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול{{הערה|{{דבר||קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר בכנרת|1929/03/06|00305}}}}{{הערה|{{דבר||קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר|1930/02/18|00301}}}}.
 
בשנת [[1932]] עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באסיפת הקיבוץ{{הערה|1=[[אורי משגב]], 37,960 ימי חופש, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 באפריל 2010}}. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מ[[לטביה]] כנציגות ל[[המכביה הראשונה|מכבייה הראשונה בתל אביב]] ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מ[[אירופה]] ומקצתם ילידי ישראל.
שורה 31:
הקיבוץ השתייך בעבר ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]]. עם [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]], לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את [[איחוד הקיבוצים]] המזוהה עם [[מפא"י]] (לאחר מכן: [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]) וחבר הקיבוץ [[יוסף יזרעאלי]] נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.
 
אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית שנהנה עשרות שנים מחסותו של [[דוד בן-גוריון]]. אך מוקדם מאד גם השתלטה עליו הנהגה שעיקרה במידה רבה את הדמוקרטיה שלו. ספרו של [[אסף ענברי]] "הביתה" מספק קריאה מהנה בתולדות הקיבוץ אבל ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו ונאמניהם אומנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שרתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים{{הערה|1=ר. שפירא '''האמת על הקיבוץ''', פרדס, חיפה, עמ' 191–195, 204-205.}}.
 
שנים רבות פעל באפיקים מפעל ה[[עץ לבוד|לבידים]] "קלת". בין פעילויות הקיבוץ היו [[סדר פסח]] רב-משתתפים עם [[מקהלה]] מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים ב[[יום העצמאות|חג העצמאות]]; טקס חקלאי בחג ה[[שבועות]]; חגיגות [[פורים]] למבוגרים וילדים. באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון [[כדורגל]], [[התעמלות]], [[כדורמים]], [[כדורעף]], ועוד. ספריהם של אריה אופיר ("אפיקים דרכו של קיבוץ") ושל אסף ענברי ("הביתה"), ועוד - מספרים את תולדות הקיבוץ.
 
שנים רבות פעל באפיקים מפעל ה[[עץ לבוד|לבידים]] "קלת". בין פעילויות הקיבוץ היו [[סדר פסח]] רב-משתתפים עם [[מקהלה]] מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים ב[[יום העצמאות|חג העצמאות]]; טקס חקלאי בחג ה[[שבועות]]; חגיגות [[פורים]] למבוגרים וילדים. באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון [[כדורגל]], [[התעמלות]], [[כדורמים]], [[כדורעף]], ועוד. ספריהם של אריה אופיר ("אפיקים דרכו של קיבוץ") ושל אסף ענברי ("הביתה"), ועוד - מספרים את תולדות הקיבוץ.
* שטח: 6,000 [[דונם]]
* ענפי [[חקלאות]]: מטעי [[בננה|בננות]], [[תמר (עץ)|תמר]]ים ומטעים סוב-טרופיים, [[תבואה|תבואות]], [[דיג|מדגה]] ו[[רפת]].