שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת נתוני צה"ל שפורסמו לרגל יום ההוקרה למילואים |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מפנה|מילואים
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The IDF Honors Its Reservists.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילי מילואים של צה"ל]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Backgammon in Beirut.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילי מילואים של צה"ל משחקים [[שש בש]] בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]], אוקטובר [[1982]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 4332 End of yom kipur war 1974.jpg|300px|ממוזער|חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל [[חצי האי סיני]] מ[[מצרים]] לאחר [[מלחמת יום כיפור]], אפריל [[1974]]]]
תושבי [[ישראל]] שסיימו את השירות הסדיר ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], משובצים ב[[כוחות מילואים|כוחות המילואים]] שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום ([[מלחמה]], [[מבצע צבאי]] או [[אסון טבע]]) ובשגרה (אימונים, [[ביטחון שוטף]] ופעילויות נוספות). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים. משרתי המילואים ביצעו בשנת 2017 כ-1,800,00 ימי מילואים.{{הערה|מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/ לכבוד שבוע ההוקרה למילואים], 1 במאי 2018}} הגיל הממוצע של אוכלוסיית המשרתים
עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נכון לשנת 2012, היוו הנשים כ-7% ממערך המילואים בצה"ל (לעומת 1% בשנת 2002).{{הערה|שם=אלמוג|סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", [[במחנה]], 2 במאי 2013}}
שורה 26:
===שחיקה במודל צבא העם===
[[קובץ:Israeli reserve service participation of 2016 v5.svg|מסגרת|שמאל|מספר המשרתים במילואים (באלפים) ושיעורם באוכלוסייה הכללית (נתוני 2016){{הערה|יוסי יהושוע, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4809503,00.html לא כולל שירות מילואים], ידיעות אחרונות, מאי 2016. [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_03&CYear=2016 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2016 - מספר 67 פרק 2, לוח 3]}}]]
מבחינת המצב החקיקתי בישראל{{הערה|כך על פי חוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986 וחוק שירות המילואים, תשס"ח–2008.}} והנורמות החברתיות המקובלות בה, שירות סדיר ושירות מילואים הם חובה החלה על רוב אזרחי ותושבי ישראל על בסיס אתוס [[מודל צבא העם|"צבא העם"]]. העקרונות המרכזיים של אתוס זה
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",{{הערה|המכון הישראלי לדמוקרטיה, [https://www.idi.org.il/media/5883/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9D%D7%A6%D7%91%D7%90.pdf כל העם צבא? שרות המילואים בישראל], 2002, עמוד 11}} שהתשובה עבורה היא לא מוחלט{{הערה|שאול ברונפלד, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110472.pdf מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא], מערכות 390, יולי 2003}}. הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם".{{הערה|חגי עמית, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2010755 הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס], TheMarker, מאי 2013}} כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.inss.org.il/he/publication/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%A2/ צבא המילואים שוקע], צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011}}
| |||