אוטו דה פה – הבדלי גרסאות

'''אוֹטוֹ דָה פֶה''' (ב[[פורטוגלית]]: '''Auto da fé''', ב[[ספרדית]]: auto'''Auto de fe'''; מילולית: "מעשה האמונה") היה טקס [[דת]]י חגיגי שערכה ה[[אינקוויזיציה]] בהוציאה לפועל את גזרי הדין של קורבנותיה.

בטקס זה, שנערך ב[[כנסייה]], הוכרז גזר דינם של ה[[כופר (אמונה דתית)|כופרים]] שנתפסו ונחקרו על ידי האינקוויזיציה, וכן הוצא לפועל. בניגוד למאסרם [[עינויים|ולעינויםולעינויים]] של החשודים בכפירה, שנעשו בחשאי, התנהל טקס האוטו דה פה התנהל בריש גְליבפומבי בכיכר ציבורית, במועד שהוכרז עליו מראש. מטרתו העיקרית הייתה לזרוע אימה מפני כפירה ב[[נצרות]] ולחזק את אמונתם של הנאמנים לה.

שבועות מספר לפני קיום הטקס, היו מכריזים על מועדו מעל לדוכני הכנסיות בסביבה. יום הטקס עצמו היה בדרך כלל יום ראשון, או יום חג. ביום זה הייתה נערכת תהלוכה גדולה בהשתתפות [[כומר|כמרים]], גדולי האצילים, והנידונים. הקהל הגדול שבא לצפות בטקס ליווה את התהלוכה בדרכה לכנסייה. במרכז חצר הכנסייה הוקמה במה מיוחדת ועליה הוצבו הנידונים. הטקס התקיים במעמדם של המלך או נציגו, ובמעמד האינקוויזיטור הראשי, אשר ניצח על האירוע. לאחר דרשת האינקוויזיטור הראשי הובאו הנידונים בזה אחר זה בהתאם לסדר האשמה וחומרת פסק הדין. הנידונים התוודו (או שווידוייהם הוקראו) והם נדרשו לחזור בתשובה. לאחר כל וידוי הובא הנאשם למרכז הבמה וגזר הדין הוכרז. המיתהצורת ההמתה המקובלת הייתה [[העלאה על המוקד]]. ביצוע גזר דין זה הוטל על הזרוע ה[[חילוני]]ת של המשטר. אם הנאשם חזר בו הנאשם מכפירתו, היו חונקים או תולים אותו ורק לאחר מכן שורפים את גופתו; אך אם סירב לחזור בו, היה נשרף חי.