לני ריפנשטאהל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 59:
חברותם של ריפנשטהאל והיטלר נמשכה 12 שנים, והתשובה לשאלה האם הייתה ביניהם גם מערכת יחסים, משתנה. לפי [[ארנסט האנפשטנגל]] שהיה חבר קרוב של היטלר בין שנות העשרים המאוחרות לשנות השלושים המוקדמות, ריפנשטאהל ניסתה להתחיל מערכת יחסים עם היטלר בשלב מוקדם, אך הוא דחה אותה. מערכת היחסים שלהם הידרדרה משנת 1944, כאשר אחיה נהרג במלחמה בחזית הרוסית.
 
ריפנשטאהל ניסתה לעבוד שוב על סרט שנזנח בעבר, "Tiefland" (השפֵלה) סרט המבוסס על אופרה האהובה על היטלר. בהוראה ישירה מהיטלר, ניתנו לה שבעה מיליון רייכסמארק (מארק גרמני דאז) כפיצוי. מתאריך ה-[[23 בספטמבר]] עד ה-[[13 בנובמבר]] [[1940]], היא צילמה ב[[בוואריה]]. הניצבים ששיחקו כנשים ספרדיות ואיכרי ספרד, היו צוענים שנכלאו במחנה ב[[זלצבורג]], ונכפה עליהם להצטלם לסרט. הצילומים בסטודיו ליד ברלין החלו אחרי 18 חודשים ב[[אפריל]] [[1942]] ונמשכו עד הקיץ. מסמך ששרד מ[[מרצאן]] מראה כי על 65 מהכלואים נכפה להשתתף בסרט. 50 תמונות שצולמו בבואריה עזרו לזהות 29 מהכלואים שנכפה עליהם לעבוד עם ריפנשטאהל, ולאחר מכן נשלחו ל[[אושוויץ]] בשבוע הראשון של מרץ 1943, על פי הצו של [[הימלר]] מדצמבר 1942. עד סוף חייה, למרות הראיות הסותרות, ריפנשטאהל טענה כי אחרי המלחמה פגשה את כל הניצבים שעבדו איתה בסרט. ריפנשטאהל תבעה את המפיקה נינה גלדיטס, שאמרה כי ריפנשטאהל בחרה בעצמה את ניצביםהניצבים מהמחנה. גלדיטס מצאה את אחד הניצבים ששרד, והתאימה בין זכרונותיו ובין הצילומים שנמצאו בבואריה, ואלו תועדו בסרט שצילמה גלדיטס. בית המשפט הכריע לטובת גלדיטס באומרו כי ריפנשטאהל ידעה כי הניצבים מגיעים מ[[מחנה ריכוז]], אך הסכימו עם ריפנשטאהל על סעיף אחד (ממצא שהראה כי ריפנשטאהל לא יידעה את הניצבים כי הם יישלחו ל[[מחנות השמדה]] בתום הצילומים).
 
הנושא הועלה שוב ב-2002, כשהגיעה לגיל מאה, הובלה ריפנשטאהל לבית המשפט על ידי קבוצת צוענים בטענה שהיא מכחישה כי הנאצים טבחו בצוענים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. היא התנצלה ואמרה: "אני מתחרטת על כך שהצוענים סבלו בתקופת הנציונל-סוציאליזם, זה ידוע כיום שרבים מהם נרצחו במחנות ריכוז".