בוהמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאה להורג
מ הוספת קישור לפרוטסטנטים
שורה 83:
למרות החלטתו של פיוס השני על ביטול חופש הדת בבוהמיה, חופש דת (אם כי מוגבל) עדיין המשיך להיות נהוג בממלכה והיא הייתה לאחת הממלכות הליברליות ביותר בעולם הנוצרי בתקופת השושלת ההאבסבורגית, ועד שנת [[1620]].
 
בשנת [[1609]] הפך [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|רודולף השני]] את פראג, בירת בוהמיה, לבירת האימפריה הרומית הקדושה. [[מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ומלך בוהמיה, מת בשנת [[1617]] מבלי שהותיר אחריו יורש ביולוגי. בן דודו, פרדיננד פון שטיריה, ירש אותו כמלך בוהמיה והיה לקיסר [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד השני]]. הלה היה קתולי אדוק, אשר התחנך על ברכי ה[[ישועים]], ושאף להחזיר את הקתוליות לגדולתה. משום כך היה בלתי אהוד על ידי תושבי בוהמיה, שהיו [[קלוויניזם|קלוויניסטים]] ברובם (לימים [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]]). התנגדותם של תושבי בוהמיה למלכם החדש הייתה הניצוץ שחולל את [[מלחמת שלושים השנה]] שהחלה ב-[[1618]], אותה ניתן לחלק לארבעה שלבים עיקריים, שהעיקרי בהם היה [[מלחמת שלושים השנים#המרד הבוהמי (1618-1625)|המרד הבוהמי]].{{הערה|1=ארבעת השלבים ב'''מלחמת שלושים השנה''' היו: המרד הבוהמי, ההתערבות הדנית, ההתערבות השוודית וההתערבות הצרפתית.}} במסגרת המרד, נבחר [[פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] למלוך על בוהמיה במקומו של פרדיננד השני. אשתו של פרידריך, [[אליזבת סטיוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד]] נקראה גם מלכת הלבבות והייתה אהודה ביותר על אזרחי בוהמיה. היא הייתה בתו של [[ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד|ג'יימס השישי]], מלך סקוטלנד. ב[[קרב ההר הלבן (1620)|קרב ההר הלבן]], שנערך סמוך לפראג בשנת [[1620]], הכניע הקיסר פרדיננד השני את מלך בוהמיה, פרידריך החמישי שנמלט להולנד עם אשתו. בוהמיה נותרה בשליטת ההבסבורגים לאורך שלוש מאות השנים הבאות.
 
בסוף המאה ה-18 החלו להתעורר בבוהמיה תחושות תחייה לאומית. השפה ה[[צ'כית]] תפסה את מקום השפה הגרמנית כשפה המנהלית, בהדרגה. בוהמיה נותרה חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] למרות המרד של [[1848]], בו דרשו הצ'כים להתנתק מהאימפריה ולקבל עצמאות.