היסטוריה של אירלנד ממרד חג הפסחא עד האמנה האנגלו-אירית – הבדלי גרסאות

'''ההיסטוריה של אירלנד מ[[מרד הפסחא|מרד חג הפסחא]] עד [[האמנה האנגלו -אירית]]''' מתייחסת לתקופה שבין השנים [[1916]]–[[1921]], כאשר הלאומנים האירים חשו כי עליהם לפעול לעצמאותם, ולנצל את כניסתה של [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]] על מנת להשיג את מטרתם - [[רפובליקה]] [[אירלנד|אירית]]. לאחר כשלונה של [[מרידת חג הפסחא]] לא איבדו הרפובליקנים האירים את יזמתם, ובהנהגת מפלגת [[שין פיין]] הכריזו על רפובליקה עצמאית בשנת [[1918]]. הכרזה זו לוותה במלחמה ובשפיכות דמים מרובה, שהסתיימה בחתימת הסכם שביתת הנשק בין אנגליה ואירלנד בדצמבר 1921. ההסכם קיבע את ההסדר, שהוא בתוקף, בשינויים מסוימים, עד ימינו - מדינה אירית עצמאית וקתולית בדרום, המשך השליטה האנגלית במחוזות הפרוטסטנטים בצפון. ניתן לומר שתקופה קצרה זו, של חמש שנים, היא בין החשובות בתולדות אירלנד, ובה עוצבה דמותו של האי לשנים רבות לאחר מכן.

==החוזההאמנה האנגלו-איריאירית==