רבן גמליאל ברבי – הבדלי גרסאות

עוד בימי [[בית המקדש השני|הבית השני]] הייתה מקובלת הורשת תפקיד הנשיאות מאב לבן, מה שהעניק לבית זה עוצמה כמעט מקודשת. עד ימי בן כוסבהכוסיבה{{הערה|בספרו "בר כוכבא" כותב יגאל ידין על מציאת האיגרת של אחד הלוחמים היהודים ביוונית, שדרכו הברר ללא ספק שיש להגות את השם עם חיריק תחת הסמ"ך}} ([[בר כוכבא]]) תיפקדה בראש הסנהדרין משפחת הלל הזקן, ולאחר שוך המרד השני חזרה זו והנהיגה את הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא היה בעל מוניטין חסר תקדים, מופלג בעושרו, בעל יחסים מיוחדים עם השלטונות הרומיים. הוא חש, שהפקדת מטה הירושה בידי גורם אחד, ובעיקר בתקופה כה מורכבת ובעייתית באימפריה הרומית, תהיה צעד חסר אחריות. בצוואתו פיצל את הירושה בין שלושה בעלי תפקידים: "נשיא", "יושב בראש" ו"חכם".