נטליה גינצבורג – הבדלי גרסאות

נטליה גינצבורג נולדה ב[[פלרמו]] שב[[סיציליה]] בשם נטליה לוי, בת ל[[גו'זפה לוי|ג'וזפה לוי]], מדען יהודי-איטלקי, רופא ומומחה ל[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] ו[[פרופסור]] ל[[ביולוגיה]], ולאם [[קתולי]]ת. גינצבורג חונכה כ[[אתאיזם|אתאיסטית]] (לימים אמרה "עכשיו אני מרגישה יהודייה וקתולית גם יחד"). היא גדלה בעיקר ב[[טורינו]]. את סיפורה הראשון, I Bambini, פרסמה בשנת 1933 בכתב העת Solaria. ב-[[1938]] נישאה ל[[לאונה גינצבורג]], יהודי ממוצא רוסי, מרצה ל[[ספרות רוסית]], ומאז חתמה על מרבית יצירתה בשם נטליה גינצבורג. ב-[[1940]] הוגלה בעלה לכפר פיצולי שבחבל [[אברוצו]] עקב דעותיו ה[[אנטי-פשיזם|אנטי-פשיסטיות]], והוא חויב להתייצב מדי בוקר בתחנת המשטרה המקומית. כעבור חודשיים הצטרפה אליו נטליה גינצבורג עם שני ילדיהם, והם שהו שם עד [[1943]]. במהלך תקופה זו נולד ילדם השלישי. על הרומן הראשון שלה, La strada che va in città (הדרך אל העיר), שיצא לאור בשנת 1942, בשיא ה[[אנטישמיות]] באיטליה, חתמה ב[[שם עט|שם העט]] אלסנדרה טורנימפרטה. ב-[[1943]], לאחר נפילת משטרו של [[מוסוליני]], חמקו בני הזוג ל[[רומא]] וערכו בחשאי [[עיתון]] אנטי-פשיסטי. בתחילת 1944 נאסר בעלה על ידי ה[[גסטפו]], ועבר [[עינויים]] קשים שגרמו למותו.